Shuggie Returns! השוגי חוזר

שוגי שוגי שוגי

Shuggie Otis

לא זוכר איך הגעת לעולמי, לא זוכר מי המליץ, אם המליצו, או שסתם ככה נפלת משום מקום.

זה קרה בערך בגיל 16, כשהייתי מאוד בתוך מוזיקת פ'אנק ומעריץ כבד של Sly and the Family Stone. אבל כששמעתי פעם ראשונה את Inspiration Information זה היה משהו אחר.

כאילו מישהו לקח את הגרוב והסול של סליי לאיזה מימד תודעתי גבוה. זה פחות היה בעניין של גרוב רחבות ריקודים וקירוב לבבות. זה היה נשמע לי יותר גרוב להתבוננות פנימית

ועדיין, אי אפשר באמת לשייך את שוגי לשום ז'אנר. הטווח המוזיקלי שלו מתפרס לכל עבר.

כן זה ההוא עם להיט התותים

בנו של המוזיקאי R&B החשוב בפני עצמו, Johnny Otis. שוגי גדל יחד עם אביו וכבר מגיל 10 היה מופיע עם הלהקה שלו בתור גיטריסט ובתוכניות טוק שאו למיניהם. לאט לאט שמו הלך והדהד ברחבי קליפורניה של סוף שנות ה-60'.

בין 68- ל 69 שוגי הצעיר הספיק להצטרף למוזיקאי Al Kooper  בסשנים של האלבום Super Session, יחד עם Stephen Stills  ו Mike Bloomfield מה שהניב אלבום משותף בשם Kopper Sessions.

הוא לקח חלק בסשנים עם פראנק זאפה וניגן באס באלבומו Hot Rats בשיר Peaches en Regalia ואף הקליט עם אביו וכמה חברים 2 אלבומים תחת Johnny Otis Show . אחד מהם נקרא  Snatch and the Poontangs אלבום בלוז סול שחור שאבד לו אין שם בחלל, מלא בהומור דפוק על איברי מין נשיים, ליקוקים, בחורות, זיוני שכל (תרתי משמע) וגיטרות מדהימות של שוגי. שווה לבדוק

 http://www.youtube.com/watch?v=n-oA3U-5c8w

שנה לאחר מכן, 1970, כשהוא רק בן 18 יוצא האלבום הראשון של שוגי Here Comes Shuggie Otis בו לוקחים חלק גם אביו ועוד חברים מלהקתו. האלבום מבוסס בעיקר על בלוז-רוק ונגינתו המרהיבה בגיטרה וכמה בלדות כמו Jennie Lee הנהדר. מה שכן, שוגי לא נופל לז'אנר המאוס לעוס של עוד גיטריסט בלוז משמים. הוא הדבר האמיתי ושמו ינוח בשקט לצד אמנים כמו הנדריקס, רוברט 'גונסון, אלמור ג'יימס ושאר חברים.

שנה חולפת ושוגי מוציא את אלבומו השני והמופלא Freedom Flight  ומגיע לרמה אחרת ביצירה שלו. לדעתי כל ההשראה והיצירתיות של שוגי טמונים באפרו שלו. משהו סטייל שמשון הגיבור

חוץ מלהיט התותים הבאמת מדהים Strawberry Letter 23 (אותו כיסו גם אותו The Brothers Johnson וקטפו להם כמה רגעי תהילה. הביצוע שלהם הופיע גם בפסקול הסרט  Jackie Brown של טרנטינו), באלבום הזה יוצר שוגי שילוב גאוני של גרוב מדיטטיבי עם אלמנטים של בלוז סול ופסיכדליה וסולל את הדרך עד לפאר היצירה שתגיע 3 שנים מאוחר יותר. מקטע הפ'אנק הפותח את האלבום Ice Cold Daydream , שלא יבייש את סליי סטון ל Sweet Thang  המלטף עד לשיר הנושא שסוגר את האלבום, כמעט 13 דקות של סאגה פסיכדלית עילאית עם השפעות של ג'אז, ו 2 גיטרות עם דיליי מאלתרות יחד עם סקסופון ליקום אחר.

Freedom Flight

כאמור, או לא כאמור…שוגי, לא רק שהוא גיטריסט מבריק עם פיל וגישה נדירים, הוא גם זמר וגם נגן תופים ובאס וקלידים וויברפון וכנראה עוד כמה כלים ששכחתי.

את האלבום האחרון שלו Inspiration Information שיצא ב1974 הוא כותב לבדו כולל את העיבודים לכלי נשיפה, ומנגן בכל הכלים.

קצת קשה לתאר אלבום כמו אינספריישן, זה לא דומה לשום דבר שעשו או שיעשו. המבנה שלו לא קונבנציונלי,  הצד הראשון כולל כמה שירים שלחלקם אפילו אין מבנה רגיל של שיר.

 מאופוריה של סול קיצי עד לפ'אנק איטי שלוקח את הזמן.

  Aht Uh Mi Hedמכונת תופים, עיבודים וסאונד מדהים ואחד שוגי מרגש

 הצד השני רצוף בקטעים אינסטרומנטליים שנעים בין ג'אז לסול ואמביינט, מוזיקה נסיונית, מכונת תופים וסאונדים מוקדמים של מחשבים.

האלבום הזה שללא ספק הקדים את הזמנו לא ממש נחל הצלחה בשוק המוזיקה של אותם ימים ועקבותיו של שוגי נעלמו.

בשנים האחרונות היה שוגי מופיע פה ושם במועדונים קטנים ודי נשאר מחוץ לאור הזרקורים, אם בכלל היו כאלה.

בסוף שנת 2012 הוא סוג של קם לתחייה והודיע על כמה הופעות באנגליה ולאחר מכן גם בשאר באירופה. בנוסף לכך הוא מתכוון להוציא בקרוב הוצאה מחודשת של אינספריישן + אלבום נוסף שיצורף אליו עם קטעים שהוקלטו בשנות ה-70' ולא פורסמו עד היום.

.יש תחושה ששוגי הולך להפתיע בשנת  2013, וזו תחושה טובה, אני אוהב את זה

שימו אוזן