היסטוריה
לראשונה בבלוג – שתי בכורות, מחיר אחד
פוסט ביקורת הופעה + פוסט אורח
Farthest South אתמול (יום שבת, 18.5.13) נערכה הופעה של ההרכב הנהדר
. בגלרייה ברבור בירושלים
.הגעתי לשם עם חבר טוב ואיש יקר , גיא שולברג שמו
.לומר שהיתה הופעה מצויינת ומהנה, יהיה לחלל את מה שבאמת קרה שם
.ולשם כך התגייס למשימה גיא…והחליט להכות במילים והמחשבות כל עוד הם רותחים
: אלו הם דבריו
Farthest South אני ואורי הלכנו לראות הופעה של ההרכב
– בגלריית הברבור שבנחלאות. הלהקה מורכבת משלוש נפשות שפועלות בה לתפארת כבר בערך שנתיים
.יאיר יונה – גיטרה באס, יאיר עציוני – סינת'ים/סמפלרים/מחשב , ברקי ברקו – גיטרה חשמלית
כל אחד מחברי הלהקה מגיע ממקום שונה במוזיקה ועם מטרה אחרת לגבי הסאונד הסופי, כך הם מעידים, אבל התוצאה הסופית מביאה את הקולות של כולם לכדי קיום
אני רוצה לספר לכם על החוויה האישית שלי, שעלתה מהמוזיקה, תוך כדי השמיעה שלי אותה. שלושה חבר'ה, עומדים בגלרייה של ציורים שחורים ומתפרצים, הציורים מאחוריהם מוארים, הם לפניהם עם הכלים. לשני אוחזי הגיטרה והבס יש ליד הרגליים לוח פדלים עם שלל חוגות, מחוונים, ידיות וסימונים. לאיש הסאונד עציוני, יש את המקלדת שלו, שמחוברת ללפטופ. כבלים ומגברים מקיפים אותם על הריצפה, והם מתחילים לנגן
הם עושים מוזיקה שמכווצת את תהליך היצירה כולו, חזרה, הלחנה, עריכה, סימפול, (לאו דווקא בסדר הזה) ומגישה אותו בהופעה חיה
אני לא אנסה להגדיר את סוג המוזיקה, ובכלל מה זה משנה? אבל אני רוצה לתת לכם איזושהי תחושה לגבי איך זה היה לשמוע את זה. אני יכול להגיד מה זה הזכיר לי
Can היו שם השפעות של
וקראוט רוק באופן כללי
היה שם ספייס רוק ושוגייז ומוזיקה שניתן לקרוא לה רק 'אלקטרונית'; אבל לא מה שאתם חושבים כשאתם שומעים את המילה. אני הקשבתי למוזיקה הזאת ועלה בי חזון של מוזיקה עתידית, עתידנית
בחזוני מוזיקאים הם מקצוענים משופשפים הנושאים מכשירים מחוללי סאונד ומיקסרים לכול מקום. באיזשהו שלב בהופעה יאיר יונה רכן והצמיד את הטלפון שלו למיתרים, השמיע שיר, והתדר של המוזיקה התערבל עם התדרים של הבס החשמלי שלו, ואני מיד חשבתי על רגע לא רחוק בעתיד, בו הטלפון יהיה מחובר באלחוט למגבר קטן ויהיה מסוגל לקחת את מה שהוא שומע ולזרוק אותו למגבר, אחרי סמפול. עם האצבע תוכל לשנות את המהירות שבא הסאונד משודר, ולערוך את עצמך תוך כדי הופעה ולהשמיע את זה ביחד עם המוזיקה שלך. וזו התחושה שקיבלתי בעיקר מהכי רחוק דרומה, שאני רואה את הקרביים של החיה, המאבק והמכינציה, לא חוסכים ממני דבר, וכול אחד מהשלושה הוא מוזיקאי-מלחין-מפיק-עורך
ניתן היה לזהות כאשר כל אחד מהלהקה לוקח את ההובלה, כאשר ברקו נשען רחון על הפדל, מחכה לרגע הנכון להשפיע, ושני האחרים נותנים לו את המרחב שלו להגיב, ומתוך התגובה שלו הם יוצאים ובונים עליו, עד שהסאונד מתנקז ותורו של מישהו אחר להוביל. למרות כל זאת, הם לא אוונגרד, לא במובן השגור שלו, יש להם Spacemen 3 או Can הרמוניה. והם גם לא
הם משהו שאני רוצה לקרוא לו חדש, כי אני יכול לדמיין במורד הזרם, אנשים שעוקבים אחרי הרוח, הגישה של המוזיקה הזאת, שכמו רפלקס, מחזירה אותך להסתכל על עצמך. היא מעלה אינטרוספקטיביות בלי לרחם, כי אחרי הכול אומנות היא מראה
עד כאן דבריו של גיא
Farthest South אני רק אוסיף ואמליץ לכם לתפוס את ההופעה הקרובה של
במיוחד מפני שכל הופעה שלהם תשמע אחרת, ואין ממש סט ליסט…לכו לתפוס איזה רגע שיהיה רק שלכם. מסע של סאונד, שפוגע לכל אחד במקום אחר….מוזיקת תודעה אם תרצו
וכמובן תנו ביקור ב באנדקאמפ שלהם, שם תוכלו לשמוע את האלבום החדש שיצא מוקדם יותר השנה, בו הם משתפים פעולה עם המוזיקאי הסקסופוניסט המוערך אלברט בגר
Omens & Talismans
Ten To Butter Blood Voodoo 