Dino Valente – דינו וולנטה במונו

כבר הרבה זמן שאני מתכנן לכתוב כמה מילים על הזמר הידוע (פחות או יותר, כנראה פחות) לשמצה. דינו וולנטה.

מה שקרה והעיר אותי משנתי הוא שהלייבל הנהדר
Tompkins Square
שמתעסק בעיקר עם פולק ובלוז ושלוחות יותר אזוטריות של אותם ז'אנרים, החליט שהגיע הזמן להוציא על גבי תקליט ויניל (הוצאה רשמית ראשונה מאז שיצא ב-1968, בסאונד מונו
את אותו אלבום סולו אחד ויחיד העונה לשם
Dino Valente

אסתכן ואומר שזה אחד מהאלבומים האהובים עלי אי פעם. מאלבומי האסיד פולק (אם אפשר לקטלג אותו שם) הראשונים שרכשתי. אלבום ששמעתי כל כך הרבה פעמים שאני מכיר בו כל רגע ורגע ומלווה אותי מגיל 18.

אז מי הוא דינו וולנטה ?…ולמה הוא צריך לעניין אתכם.

אפשר לומר שאת דריסת הרגל הראשונה והחשובה שלו, עשה וולנטה, כמו רבים אחרים, בניו יורק, במועדוני הפולק הבוהמיים בגריניץ' ווילאג'. ביתם של אמנים כמו Fred Neil , Karen Dalton, Tom Paxton  וגם ההוא שעונה לשם Bob Dylan.

וולנטה, סוג של טרובדור מודרני שהיה נמצא בכל מקום, כותב שירים בחסד ונגן אקוסטית.

רבים מכירים אותו בזכות שירו המפורסם Let's Get Together ,שזכה לביצועים מ Jefferson Airplane  ו The Youngbloods, ונחשב להמנון ההיפים הגדול מכולם. קיץ האהבה וכו'.
לגבי אותו שיר , הביצוע המקורי של וולנטה הוא המוצלח ביותר לדעתי.

גם קארן דלתון המופלאה ביצעה כמה שירים שלו במהלך הקריירה שלה, אחד מהם הוא
Something On My Mind
.שהוקלט לאלבומה השני

אחרי שכבש את הסצנה של החוף המזרחי ואסף קהל אדוק של מעריצים שעקבו אחריו מפאב לפאב, יצא לדרכו לעבר החוף המערבי והשתקע בסן פרנסיסקו, בירת ההיפים והמוזיקה הפסיכדלית של שנות ה-60

לפי דבריו של
Gene Clark
סולן הבירדז בתחילת הדרך ואמן ענק בפני עצמו, הלהקה קיבלה את ההשראה לשם בעקבות סינגל שוולנטה הקליט ב-64 בשם
Birdses.

לבירדז הוא לא הצטרף, אף על פי שחלק בית צף עם David Crosby , אבל בשלהי 1965 כן נכנס לשורות אחת הלהקות הגדולות וייחודיות שיצאו מאותה עיר, Quicksilver Messenger Service. ממש לפני החזרות הראשונות של הלהקה נעצר וולנטה, שאהב להתרועע בציבור, על אחזקת סמים (2 אונקיות חשיש, ליתר דיוק).

לאחר כמעט שנה בכלא (ויש ושמועות שאפילו מכר את הזכויות על Get Together  על מנת שיוכל לממן הגנה משפטית), יצא וולנטה לחופשי ולא עבר זמן רב עד שחתם על חוזה עם Epic  חברת הבת של CBS.

אותו אלבום סולו הופק ע"י Bob Johnston  שעבד בין היתר עם דילן, ג'וני קאש וליאונרד כהן. לטעמי הוא לא הגיע לשיאים כאלה עם אף אמן אחר.
אולי זה קשור לעובדה שוולנטה וקולו הצבעוני, מוביל אותך לאיזה מקום תודעתי חולמני, שהרבה זמרים אחרים אפילו לא מתקרבים לשם.

קשה לי לדמיין מישהו ששומע את האוקרדים של שיר הפתיחה
Time
ולא נסחף מיד עם הגיטרות 12 מיתרים שטופות דיליי שמטפטפות כמו גשם, השירה עם ים הרוורב
Harpsichord ה
.שמגיח בהמשך ותופס מקום מכובד לאורך כל האלבום
ההדגשות וקולות הרקע שיוצרים שטיחי סאונד הזייתיים מאחורה
(מזכיר מעט את מה שיעשה רוי הארפר כמה שנים לאחר מכן באי הבריטי)
והמילים שנצרבות בבהירות

Time slipping away, new dreams born every day"
Suddenly, these dreams are behind you
Ever falling like rain, changing again and again
Is there someone who loves you
We may only be here one time…for all anyone knowsand
"We already share one mind, what more could we ask for

קצת כמו טים באקלי, דינו משתמש בקול שלו כמו בכלי נגינה. משתנה משיר לשיר ונמצא כל הזמן בתנועה.
Children Of The Sun
.הוא דוגמא מוצלחת לכך

.האלבום מלווה במעט תחושות אופטימיות של היפים (לא מהסוג המעוס) ומעטה מלנכולי אפלולי שבוחש מתחת לפני השטח
.כמו שברי זכוכיות שמנסות להתחבר מחדש ובדרך גוררות רצועות של קש שנדבקות אליהן באופן מטריד

וולנטה עם מישל פיליפס מ The Mamas & The Papas

 בחברת התקליטים לא ממש התלהבו מהכיוון ההזייתי מלנכולי אליו כיוון וולנטה, ונקמתם המתוקה והקטנה הייתה לשנות את השם על העטיפה מוולנטי (שהיה שמור המקורי) ל- וולנטה

My Friend

לחובבי וולנטה שצריכים עוד קצת ממנו ולא מסופקים מהאלבום היחיד שהוציא, כדאי לבדוק את אלבום ההקלטות הגנוזות שיצא לפני כמה שנים , עליו כתב יאיר יונה בבלוג שלו וכמובן את האלבומים המאוחרים של Quicksilver Messenger Service , אליהם שב בתחילת שנות ה-70' (על תקן זמר וגיטרה שלישית) באלבום Just For Love המצוין ועד לסוף הקריירה שלהם.

וולנטה משך אותם יותר לכיוונים של פולק-רוק, והלהקה איבדה במובן מסוים את הסאונד המחוספס-פסיכדלי של האלבומים הראשונים, שהתבססו בעיקר על עבודה מלוטשת של 2 גיטרות-באס-תופים וג'אמים ארוכים.

,ולסיום

הנה כמה מילים מפיו של
Matt Valentine
מהמצד
MV & EE
(מומלץ להכיר)
גם הוא, באופן לא מפתיע בכלל, מעריץ את היצירה של וולנטה

"It's a masterpiece . . . the songs, the vibe, the verb, the cojones. A stoned out killer – an LP that I continue to listen to regularly to this day. It was a huge influence on my first solo LP "Space Chanteys" and the production is awe-inspiring, in many ways ground zero for my spectrasound techniques."
M V