אלבומי 2016 Albums of


Terminal Cheesecake – Dandelion Sauce Of The Ancients

Label: Box Records

אלבום ראשון מזה 22 שנה למפלצת הנויז-דום-פסיכדליה , לא אלבום מושלם, אבל השירים הטובים בו הם טובים מאוד. למי שזקוק למנת גיטרות מרושעות מהגיהנום
Dandelions

terminal-cheescake
Roy Montgomery – R M H Q
!Label: Ba Da Bing

רוי מונטגומרי, מוזיקאי ניו-זילנדי שהיה חבר בלהקות אנדרגראונד לא מאוד ידועות ומאחוריו לא מעט אלבומי סולו (ואפילו שיתופי פעולה מעניינים עם Grouper, Flying Saucer Attack ו Bardo Pond). המוזיקה ונגינת הגיטרה שלו שמבוססת על גיטרות עם דיליי ושכבות של סאונד יכולה להזכיר הרבה פעמים את The Durutti Column אבל עם הטוויסט שמאוד אופייני רק לו. האלבום החדש הוא בעצם פרויקט שיצא כ 4 חלקים. R M H Q אלו ראשי תיבות ל Roy Montgomery Headquarters , כל אלבום מיוצג ע'י אות אחרת אבל ניתנו גם לאלבומים שמות מלאים. החלטתי להכניס אותו למרות החוסר אחידות והעומס בחומרים, מה שהפריע לי לחזור אליו ולצלול. כן מצאתי רגעים ממש מוצלחים , בעיקר הקטעים האנסטורמנטליים, אבל הם בהחלט מפוזרים. כנראה שאלבום כפול היה עובד כאן יותר טוב.
Five Bears At Two Guns Arizona
Little Big Star

rm


The Minneapolis Uranium Club – All Of Them Naturals

Label: Static Shock Records

אלבום שני ל The Uranium Club ממיניאפוליס , או בשמם המלא The Minniapolis Uranim Club Band או בקיצור Uranium Club. האלבום הראשון והמצוין שלהם (שיצא בשנה שעברה) התגלגל לאוזניי בערך תחילת השנה וממש רגע לפני סוף 2016 הם הוציאו אחד חדש, שאולי לא מתעלה על
קודמו אבל הוא טוב וכיף. איפשהו בין ההומור של Devo לגיטרות החדות של Angry Samoans
Who Made The Man
uranium-club
Permit – Vol. 1

Label: Fat Possum

אי.פי ראשון ללהקה די חדשה בשם Permit שלא ידוע לי עליהם דבר מלבד עיר מוצאם (בלומינגטון ,אינדיאנה). יצא בתחילת דצמבר והתנגן אצלי מספיק בשביל להכניס אותו לרשימה. מדובר בצמד שאומר על עצמו "Think Thin Lizzy but twice as fast" . לא ממש שמעתי כאן Thin Lizzy אבל כן שמעתי שירי פאוור פופ פאנקיים קצרים ודחוסים, חסרי שמות (אבל כן ממוספרים) במעטפת סאונד מעורפל וגאראז'י. ואיזה יופי של גיטרות. אוהבי Sheer Mag עשויים ליפול כאן.

permit
Dan Melchior – Filthy Frozen River Rag
Label: Stolen Baby Records

מדובר בעיניי באחד היוצרים הכי מרתקים ומפוספסים שפועלים היום (כבר למעלה מ2 עשורים וחצי). דן מלכיאור (האנגלי שחי כבר שנים באמריקה) הוא אחד מאלו שידם בכל. או כמעט בכל. באלבום הזה, אחד מתוך 4 אלבומים שהוציא השנה בלייבלים שונים אפשר למצוא קצת מכל הסגנונות שמלכיאור עושה בקריירה שלו. גאראז' בלוז? אסיד-פולק מלנכולי? אקספרימנטל? לו-פיי? כל זאת ועוד באלבום ארוך של 28 קטעים ושירים, שנשמע ברוב הזמן כמו אסופת דמואים שבטעות התפלקו ביניהם כמה קטעים יותר גמורים.
Ice Cream and Hailstones
They Made You Grey
האלבום המלא
dan-melchior
Marissa Nadler – Strangers 

Label: Sacred Bones

מריסה נדלר היא אהבה גדולה, אחת הזמרות שאני הכי אוהב בעשור האחרון. לפני שנתיים היא הוציאה את July, שהיה לטעמי אחד הגדולים בדיסקוגרפיה שלה, אולי הטוב מכולם. Strangers שמתכתב עם העטיפה של קודמו, מגיע עם הפקה יותר עשירה ופחות אופיינית לנדלר. לא יכול להגיד בביטחון שמדובר באלבום מושלם, יש בו שירים טובים ושירים שהעיבודים פחות עבדו אבל לא ראיתי אופציה שלא להכניס את אותו לרשימה.
Katie I Know
Skyscraper

marissa-nadler


Kikagaku Moyo – House In The Tall Grass
Label: Guruguru Brain

חברי Kikagaku Moyo היפנים אכלו ושתו השפעות של פסיכדליה מארץ מולדתם וג'אמים של החוף המערבי והוציאו אלבום מהצד היותר ספייסי-חולמני ונעים של הפסיכדליה.
Melted Crystal
Trad

kikagaku-moyo-house-in-the-tall-grass

Useless ID – State Is Burning
Label: Fat Wreck Chords

כמעט ולא מכיר את החומרים הקודמים של Useless ID אבל זה בטח לא הפריע לי לחרוש את האלבום החדש שלהם. איזה יופי של הארדקור-פופ-פאנק. שימו לב לשלושת השירים המושלמים שמכים ברצף.
Night Shift, 45 Seconds, Whithout  A Choice, לפעמים מנגן רק אותם בלופ.

useless-id-state-is-burning


Mono – Requiem For Hell

Label: Temporary Residance Limited

החדש של מונו פוגע באותם מקומות מוכרים וזה לא דבר רע בכלל ואולי אתם צריכים עוד מאותו יופי פוסט רוקי יפני אפי דמיוני מלנכולי
Stellar
Requiem For Hell
mono


Glenn Jones – Fleeting

Label: Thrill Jockey

אפשר היום כבר לומר בביטחון שגלן ג'ונס הוא מאבות המזון של עולם הפינגר-פיקינג לצד אבותיו הרוחניים John Fahey ו Robbie Basho . אלבום אקוסטי שלקח לי זמן להיפתח אליו אבל כשזה קרה, התגלה שוב הקסם של המוזיקאי האדיר הזה.
In Durance Vile

glenn-jones


Chuck Jonshon – Velvet Arc

Label: Trouble In Mind

בעולם הזה של גלן ג'ונס וחברים מתקיים לו גם צ'אק ג'ונסון שהוציא בשנה שעברה את Blood Moon Boulder , אחד האלבומים הנשגבים בז'אנר הזה מבחינתי. יצירה שהגיעה לרמות של Jack Rose ז'ל.
באלבום הרביעי שלו ג'ונסון לוקח כיוון אחר, עובר מעבודת סולו על גיטרות אוקסטיות לאלבום שמבוסס בעיקר על גיטרה חשמלית וגיטרות סלייד, כשהוא מגובה בבאס-תופים. הקטע הראשון יכול להזכיר קצת Earth מתקופת Hex; Or Printing In The Infernal Method שלהם. שאר הקטעים משייטים בין בלוז, פולק ואמריקנה וגם עיבוד מחודש לקטע שהוקלט באלבום הקודם.
Everythin At Once

chuck-johnson
Brainbombs – Souvenirs

Label: Skrammel Records

אם חפצה נפשכם בסערת נויז-(פ)סייק מבית היוצר של Brainbombs השוודים, הרי לכם אלבום חדש עם שירים חדשים. לא אחד מהאלבומים הגדולים שלהם אבל עדין עושה את העבודה
האלבום המלא

brainbombs

Bardo Pond – Acid Guru Pond
Label: Fire Records

שיתוף פעולה שהוא הגיוני בדיוק כמו שהוא ממש לא הגיוני אבל איזה כיף שהוא קרה. בארדו פונד נכנסים לאולפן שלהם בפילדלפיה ומזמינים 2 אנשי מפתח מלהקת Acid Mothers Temple היפנים, בנוסף לעוד 2 חברים מלהקת הקראוטרוק הידועה לשמצה Guru Guru. ביחד הם רוקחים ג'אמים שכל אחד מהם נקרא על שם צבע. הזיות וכל טוב לחובבי פסיכדליה וספייס-רוק.
האלבום המלא

acid-guru-pond


Steve Gunn – Eyes On The Lines

Label: Matador

את אלבום הסולו הקודם של סטיב גאן, Way Out Weather אהבתי מאוד וגם הופיע בסיכום של אותו שנה כאן בבלוג. החדש שלו עדין בטריטוריה של פולק-רוק ומזכיר את קודמו בלחנים ובהגשה עם קצת יותר מקום לפרצי גיטרות.
Park Bench Smile
Ancient Jules

steve-gunn


!Julien Gasc – Kiss Me, You Fool

Label: Born Bad Recods

באמת אחת ההפתעות הכי טובות שהיו לי השנה. אלבום השני של Julian Gasc מעיף אותי למקומות אחרים, בהפקה מאוד מושקעת אבל לא קיטשית בכלל. פופ פסיכדלי יפהפה באווירה מעט אפלה. עוד פנינה שיצאה בלייבל הצרפתי האהוב Born Bad
Fait Divers
La Cure

julien-gasc


The Orions – Lightning Stroke Twice

Label: Chompi Records

אחד האלבומים שהתנגנו אצלי הכי הרבה השנה הוא הבכורה של האוריונז, להקה מקומית אדירה שהמקורות שלה מגיעים מחיפה. אלבום סרף-רוקנקול אנסטרומנטלי עם גישה של פאנק שלא עוצר לשניה ! 10 קטעים שתרצו לנגן שוב ושוב
Lightning Stroke Twice
Sardine Attack

orions

The Hecks – S/T
Label: Trouble In Mind

עוד אלבום בכורה ללהקה שאין לי שום מושג עליהם אבל אם פוסט-פאנק משונה ולא נוסחתי, עבודה של 2 גיטרות דיסוננטיות (בהשפעת סוניק יות' אבל לא נופל לחיקוי), סאונד רזה, מנוכר וצורם במידה הנכונה מדברים אליכם, אל תפספסו את האלבום הזה (תודה לרני)
Trust and Order
The Thaw

hecks

Noctrurnal Babits – New Skin For Old Children
Label: Glacial Pace

אוקי, דמיינו שאתם כל כך אוהבים להקה מסוימת, אבל זו הפסיקה לפעול מזמן ופתאום משום מקום יש לכם הזדמנות לקבל עוד קצת מאותו דבר אהוב ומוכר ואתם לא יודעים מה לעשות עם עצמם מרוב שמחה. זה מה שקרה לי עם הפרויקט סולו הזה של Justin Trosper הסולן/גיטריסט של Unwound, להקה שאני מטורף עליה אבל כאמור התפרקה בשיאה (קצת בדומה ל Fugazi) ב 2001-2 לאחר שהוציאו את אלבומם האחרון והמופתי Leaves Turn Inside You. אז לכל מי שרצה עוד קצת מהכיוונים שאליהם הגיעו Unwound באלבום ההוא, יוכל לקבל משהו באיזור באלבום הזה של Nocturnal Habtis (שבו גם מתארחים גם Sara Lund המתופפת של Unwound ו Dale Crover מה Melvins). מה שקצת הרס לי הוא השיר האחרון , שמפריע לרצף השירים המעולים שבאים לפניו, אבל אל תתנו לזה לעצור אתכם מלנסות את האלבום.
Echophillia
Wall Of Early Morning Light

nocturnal-habbits


Vexx – Wild Hunt

Label: M'lady's Records / Upset! The Rhythm

יאאלללה , לפעמים אני תופס את הראש ולא מבין איך יכולה להיות להקה כל כך טובה. Vexx הם להקה כל כך טובה. בשנה שעברה הכנסתי את האי.פי שלהם (שהגיע אחרי אלבום בכורה ככה ככה) לסיכום השנה. 4 שירים מ ו ש ל מ י ם שטחנתי בלי סוף. לקראת סוף 2016 הם חזרו עם ריליס חדש, לא קצר כמו אי.פי אבל לא ארוך מספיק להיקרא אלבום. אבל זה לא חשוב, יש כאן זמרת רוצחת וגיטריסטים שמגיע להם מדליה.

vexx-ep


The Jayhawks – Paging Mr. Proust
Label: Thirty Tigers

היתה תקופה בחיי ששמעתי רק ג'ייהוקס רוב היום. ואני לא זוכר הרבה מאותה תקופה חוץ מאת עטיפות אלבומיהם הקלאסיים Hollywood Town Hall ו Tomorrow The Green Grass.
2 כותבי השירים בלהקה הם מארק אולסון וגארי לוריס, הם ידעו עליות ומורדות (כנראה שאם סופרים אז היו שם יותר מורדות) ולוריס בסופו של דבר נשאר נושא הדגל עד שהעסק התפרק בתחילת האלפיים. ב 2011 הם חזרו לשתף פעולה והוציאו אלבום איחוד, אבל עם גודל הציפייה ככה היתה האכזבה. זה היה אלבום שהותיר אותי די אדיש ולא חזרתי אליו בכלל. העסק לא החזיק ואולסון שוב עזב. השנה לוריס הוציא אלבום עם כמה חברים מגלגול ישן, שמאוד מזכיר את Sound Of Lies שלהם, והופעתי מכמה שהם טוב. קצת פחות קאנטרי-רוק ויותר משהו שמזכיר להקות פאוור פופ מה-90', וכרגיל פה וכמה שירי אמריקנה קטנים ומרגשים.
Lovers Of The Sun
Comeback Kids
jayhawksproust

Danny & The Darleans – Bug Out Bug
Label: In The Red

אלבום הרוקנרול (יעני ממש רוקנרול) של השנה מבחינתי. בימים טרופים אלו, בהן להקות עם גיטרות רוצות בכח להיות גאראז' וכל מה שיוצא החוצה זה משהו גנרי ולא מספיק מקורי, אפשר לסמוך על דן קרואה (איש ה Gories המופלאים) שיגיע ובלי הרבה מאמץ יעשה את זה הכי טוב ואמין ופרימיטיבי. רוקנרול זה כאן
Girl
danny-and-the-darleans
Dinosaur Jr. – Give A Glimpse Of What Yer Not

Label: Jagjaguwar

אין הרבה מה לומר. יש אהבות שאי אפשר להסביר. אם דינוזאור ג'וניור זה אצלכם בדם אז כנראה שאתם כבר זוכרים את כל השירים בעל פה. אם לא אז אתם בטח מדלגים מהר למטה או אולי מתפתים בכל זאת לתת צ'אנס כאן.

dinosaur-jr


The Drones – Feelin Kinda Free

Label: Tropical Fuck Storm Recods

מודה אני שאת The Drones הכרתי רק השנה. היה ניסיון שלא ממש הלך עם האלבום הזה, ואז הגיע סיבוב שני אחרי כמה חודשים דווקא עם האלבום הקודם שלהם שהפיל אותי I See Seaweed (תודות לאיתי, היי!) . אחרי שנפלתי בקסמם החלטתי לתת עוד הזדמנות לאלבום החדש ואיזה כיף שזה קרה. אין לי ספק שזו אחת הלהקות הכי מקוריות שפועלות כרגע. האלבום המלא

drones


Sheer Mag – III
Label: Static Shock / Wilsuns Recoding Cimpany

החלק האחרון בטרילוגית האי.פי'ז ללא שם של Sheer Mag. פאוור-פאנק-פופ עם סולנית מעולה, גיטרות קראנצ'יות וסולויים לאצטדיונים. שירים שלא יוצאים מהראש. למאוהבים, יצא ממש לקראת סוף השנה אלבום אוסף שמאגד את כל השירים משלושת הרילסים. מושלם

sheer-mag


Yair Yona – Sword

Label: Kamea

אלבום סולו שלישי ליאיר יונה, איש יקר שהשפיע על הטעם המוזיקלי שלי רבות ומוזיקאי שאני אוהב מאוד. כזה שלא מפחד לשנות, לחקור ולקחת את עצמו למקומות לא שגרתיים בכל פעם ,בין אם בעבודות הסולו או בלהקות שבהן היה חבר. האלבום החדש נוצר אחרי יותר מ 3 שנים של נבירות בפצע הפתוח שהוא מלחמת יום כיפור והתפיסה החברתית של אותו מאורע. יונה לא מנסה לשנות את המציאות אלא מציע עוד חלון להתבוננות, דרכו אפשר להציץ דווקא על הצדדים האנושיים, הפרטיים, היומיומיים, הנתפסים והבלתי נתפסים. מבחינה מוזיקלית האלבום עובר דרך לא מעט כיוונים והשפעות' קטעים מבוססי גיטרות, תזמורים, דרון ורגעים מופשטים של סאונד, כל אלו מתחברים לכדי מקשה אחת ושלמה של פסקול אנסטרומנטלי. יצירה מרגשת וחזקה במיוחד!

yair-yona


Tim Presley – The Wink

Label: Drag City

אם עקבתם כאן בעבר, סבירות גבוה שנתקלתם לא פעם בשם White Fence. מה שהתחיל כפרויקט סולו והוסב ללהקה של ממש בניצוחו של איש אחד גאון, טים פרסלי שמו. אחרי כמה אלבומים (כולל שיתופי פעולה עם Ty Segall ו Cate Le Bon) מוציא פרסלי אלבום ראשון על שמו. שילוב של הסאונד המוכר של White Fence, עם טוויסט אקספרמנטלי אבל כן די נגיש. הקול של פרסלי עובר שינויים ונשמע לעיתים קצת כמו Nico. יש כאן גרוב מוזר ושירי פופ סיקסטיזי עקומים ופסיכדליים. אלבום שלקח לי איתו זמן אבל גדל עלי עם כל שמיעה.
Long Bow
Clue

tim-presley


Heron Oblivion – S/T
Label: Sub Pop

אלבום הבכורה של Heron Oblivion לא מתיימר לחדש דבר וטוב שכך כי ככה זכינו בחיבור טבעי בין הקול העדין והשמיימי של מג ביירד, הסולנית של Espers לבין 2 מחברי להקת הפסיכדליה/נויז/פאנק Comets On Fire ועוד חבר מ Assemble Head In Sunburst Sound. השירה הנשית של ביירד שלא מחביאה את ההשפעות של הפולק-רוק הבריטי (פיירפורט קונבקשן/פנטנגל) ביחד עם גיטרות פאז שנלקחו מהחוף המערבי הקליפורני של ה-60'.
Oriar
Rama
heron

Michael Hurley – Bad Mr. Mike
Label: Mississipi Records

כנראה האמן היחיד שהוציאו אלבום בלייבל הפולק האמריקאי Folkways ועדיין חי בנינו כיום.
מייקל הארלי הוא אחד המוזיקאים שאני הכי אוהב בעולם. יש לו את העטיפות הכי יפות (דואג לצייר אותם בעצמו) את השירים הכי מוזרים, מצחיקים, עגמומיים ומרגשים, יש שם אנשי זאב שמאוננים בכפייתיות ומידי פעם נכנסים לגנוב אבוקדו מהסופר. האלבום הזה ממשיך את האווירה של האלבום הקודם Land Of Lo Fi , לא המקום הראשון שהייתי חושב להמליץ עליו למי שרוצה להתחיל לנבור בעולם של הארלי (לכו לאלבומים שלו משנות ה70'-הנה פוסט שכתבתי עליו בעבר) אבל בהחלט עוד אלבום יפה מאוד בדיסקוגרפיה צבעונית וגדולה של אחד מכותבי השירים הגדולים ביותר שיצאו מאמריקה.
אין שירים מהאלבומים ברשת, אז קחו את התיעוד הזה

michael-hurley


David Bowie – ★ Blackstar

Label: Columbia/Sony Music

נאמרו המון מילים על אלבום הפרידה שלו בואי מהעולם, אני לא מרגיש כרגע צורך או יכולת להוסיף משלי, רק אומר תודה ושלום לאיש הלא ייאמן הזה.
Blackstar

blackstar


King Khan – Never Hold On

Label: Khannibalism

זה לא! אלבום השנה שלי, אבל רק בגלל שלא מדובר באלבום אלא תקליטון 7" שמכיל 2 שירים, אחד מתוך סדרה של 4 תקליטונים שהוציא קינג קאהן. הסיפור מתחיל כשקאהן נקרא לדגל ליצור פסקול מקורי לסרט דוקומנטרי שעוסק בקבוצת פעילים אפרו-אמריקאית מיליטנטית בשם The Invaders, שפעלו בממפיס מהלך שנות ה-60'. השירים שנכתבו במיוחד לפסקול הם פצצות של סול-פ'אנק-רוקנרול בהשראת גיבוריו של קאהן מהתקופה כמו Curtis Mayfield , Mighty Hannibal ו James Brown.
אז בעצם שיר השנה שלי הוא הדבר המושלם הזה שנקרא Never Hold On

king-khan


The Good Life – Everybody Coming Down
Label: Saddle Creek

אלבום השנה שלי ! כי אנחנו כאן בשביל הכרזות ותארים…אבל אני חייב לאכזב שלא מדובר באלבום שיצא השנה אלא בשנה שעברה. Everybody Coming Down הגיע אלי רק בסוף 2015 (תודה ישי !! ) והעברתי איתו את כל השנה הנוכחית. יצירת מופת (לא פחות) שהפכה אותי מהשמיעה הראשונה וכל פעם מצאתי שם משהו אחר שהצליח לרגש אותי. מהעטיפה והעריכה של סדר השירים, עבודת הגיטרות המטורפת, הלחנים והטקסטים שכל כך תפסו אותי ונשארו בראש כל הזמן, ועד לקול של טים קאשר (Cursive) שפגע לי בלב. החיים הטובים הם האלבום הזה של The Good Life בריפיט !

good-life


הוצאות מחודשות ואלבומי ארכיון

Uthar Pendragon – San Fransisco Eerthquake

אוצר אמיתי לחובבי פסיכדליה מהחוף המערבי וסן פרנסיסקו בפרט. בטוח שיש עוד המון להקות שהקליטו חומרים באופן פרטי שלא יצאו עדיין אבל מי היה מאמין שיש עוד חומרים ברמה כזאת מתקופת תור הזהב של הפסיכדליה בסן פרנסיסקו שעוד לא התגלו. להקה כמו Uthar Pendragon (שתפקדה כקומונה במשך עשור) היתה אמורה להיות שם גדול לצד האקטים הגדולים של תקופתה Quicksilver Messenger Service, Country Joe and the Fish , Grateful Dead, Jefferson Airplane. נראה שאי הצלחה עם חברות תקליטים לא איפשרה להם לפרוץ. איזה מזל שהלייבל הספרדי Guerssen שם ידו על חומרי הארכיון שהקליטו חברי הלהקה על שלל גלגוליה המשתנים באולפן הביתי בין השנים 1966-75. מדובר בקופסא שמכילה 24 שירים, במקרה הטוב הם מדהימים ובמקרה הפחות טוב הם רק טובים. אוצר כבר אמרתי 

uthar-p


– Terry Allen

Juarez – 1975  / Lubbock (On Everything) – 1979
Label: Paradise of Bachelors

את טרי אלן הכרתי במקרה לפני שנתיים במהלך חיפושים אחרי אמן אחר ודי נידח ביוטיוב. פתאום האלבום הזה הופיע בצד ברשימת המומלצים. העטיפה היתה מיד חשודה! תמונה בשחור לבן של  בחור מחייך עם שפם עבה, משקפיים גדולות, סיגריה בפה וכובע בוקרים. אוקי, אני כבר אוהב את מה שקורה כאן. לפי העטיפה חשבתי שמדובר באיזו הוצאה פרטית משונה אבל לא ציפיתי לשמוע את מה ששמעתי. אלבום קונספט שמפגש אותנו עם סיפורים קטנים על אנשים מצידי החיים, בדרכים , במוטלים, בבארים, בין עיירות על גבול מקסיקו, קליפורניה וטקסס, כשהעיר חוארז היא מרכז העניינים. על הדרך מקבלים הצצה לכיבוש של האצטקים במקסיקו ע'י הספרדים בהנהגתו של קורטז ועוד מפרי מוחו המבריק של כותב השירים הטקסני אלן. בלדות פסתנר עגמומיות, outlaw country (בעברית זה מגוחך, מצטער) בנוסח דרומי-מקסיקני. כל כך שמחתי כששמעתי שהלייבל Paradise of Bachelors מוציא את האלבום מחדש. הוצאה מושקעת בטירוף שכוללת את כל הארט שעיצב אלן עצמו שאחריה הגיע גם אלבומו השני והכפול (Lubbok (On Everythin). שניהם ממש עשו לי את השנה. מומלץ ביותר
Border Palace
(Amarillo Highway (For Dave Hickey
פלייליסט של כל Juarez 

terry-allenterry-allen-lubbock-on-everything
Prix – Historix

Label: Hozac Records

אלכס צ'ילטון וכריס בל (Big Star) מצטרפים ל 2 מוזיקאים מ-ממפיס, Tommy Hoehn ו John Tiven ומקליטים בין 1975-6 באולפני Ardent האגדיים אלבום שלא יצא בזמן אמת. חלק מהשירים כאן הוקלטו גם ע'י אלכס צ'ילטון באלבומי סולו בתקופות מאוחרות יותר. אם השם ביג סטאר עושה לכם צמרמורת ויש לכם חולשה לפאוור פופ מהסבנטיז ולהקות כמו Badfinger אז האלבום של Prix בהחלט מקום טוב לחפור בו.
Run Run Away
Everytime I Close My Eyes

prix


BIg Star – Complete Third 

Label: Omnivore Recordings

ונשאר עוד רגע על אלכס צ'ילטון. אלבומם השלישי של ביג סטאר, שהוקלט ב1975 ע'י 2 החברים הנותרים צ'ילטון וג'ודי סטיפנס המתופף. ח ו ב ה למעריצי הלהקה, יש כאן 60 קטעים שחצי מהם לא יצאו מעולם. מארז שיורד לעומק הקלטות האלבום, מהדומואים, המיקסים השונים ואאוטייקים. והמקום היחידי בו תוכלו לשמוע את ליסה אלטרידג' (זוגתו של צ'ילטון באותה תקופה) שרה את After Hours של הוולווט אנדרגראונד!
Thank You Friends

big-star


The Shaggs – Philosophy Of The World –
1969
Label: Light In The Attic

אוקי אז Light In The Attic שוב הרימו את הכפפה ומצאו להם זמן (בין הוצאות מחודשות לדיסקוגרפיה של לי הייזלווד ואמנים שנעלמו כמו Lewis ) להוציא מחדש את אלבום הקאלט הראשון של הטריו הנשי The Shaggs , אחד מאותם אלבומים ביזאריים שהדעות עליהם חלוקות ביותר. או שתשנאו את זה או שתאהבו את זה אבל לא תוכלו להישאר אדישים. יותר עקום מעקום !
Why Do I Feel
Philosophy Of The World

shaggs
מילים אחרונות….

2016 לקחה איתה כמות לא הגיונית של אנשים….
זו הזדמנות אחרונה לומר תודה לאותם מוזיקאים ששינו רגעים מסויימים בחיי או הפכו אותם לגמרי מצד לצד : ליאונרד כהן – גיבור ילדותי, דיוויד בואי – גיבור נעוריי, פרינס, ליאון ראסל, אלאן ווגה, קווין ג'וניור (Chamber Strings), פול קנטנר ועוד רבים שכנראה שכחתי כרגע

את החלק האחרון של הפוסט הזה אקדיש למוזיקאי שאהבתי עד מאוד ושהמוות שלו הכה בי בצורה שלא ציפיתי או הייתי מוכן אליה. גבי אבודרהם עזב את העולם בחודש שעבר, לא הכרתי אותו באופן אישי אבל צ'ארלי מגירה, הדמות שאותה גילם, היתה בחיי בערך מ 2009 . בחודש האחרון מאז פטירתו לא הפסקתי לחשוב עליו וליוותה אותי אותה תחושה משונה, המוות של אדם שלא החלפתי איתו מילה במציאות מכה בצורה כל כך חזקה וכואבת …כשהשירים שלו מילאו לי את הראש והצרחות או הלחישות הדהדו באוזניים, הבנתי שהיו חלקים קטנים בנפש שלו שהצליחו לחדור אל תוך הנפש שלי. זה לא אמור להיות כל כך מפתיע, בהתחשב שזו תפקידה של מוזיקה בסופו של דבר, אבל לא הרגשתי ככה עם אמנים אחרים שאהבתי והלכו לעולמם. אולי בגלל ששנינו דיברנו באותה שפה, אולי בגלל שראיתי אותו מקרוב בכמה הופעות…לא בטוח ואולי זה לא מאוד משנה…המוזיקה שלו נותנת כח, מטלטלת, מלאת בעוצמה, טוטאלית ותחייה לעד…עכשיו אפשר לקוות שעוד אוזניים יאמצו את כל היופי שהשאיר אחריו. תודה על הכל איש נדיר שכמוך.
דבר אחרון באנגלית לטובת אלו שקוראים כאן מארצות הניכר ואולי לא מכירים את המוזיקה של מגירה….

The unfortunate and painful death of a Charlie Megira
I did not know him personally, but his music was (and always will be) an inspiration for me. Full with imagination, anger and tenderness. Pure RockNRoll
I hope that his songs, guitar sounds and soul will reach as many ears as possible
Charlie's Bandcamp

R.I.P
cm

היו שלום,  מקווה שנהנתם ותודה שהגעתם עד לכאן

13 מחשבות על “אלבומי 2016 Albums of

  1. פינגבק: סיכומי שנה מעניינים ונבחרים 2016 [פוסט מתעדכן – 1.1] | אנטנות השמיימה

  2. אהלן אהלן אהלן
    קודם כל מברוק על העיצוב (נכון?)
    האחרון שנשאר מהבודדים שחיכיתי להם 🙂 סיימנו ולמזלי אין לי הרבה שיעורי בית לעשות 😉
    תודה רבה על היפנים שהם לא מונו – אני שומע הרבה YBO בריבוע בימים האחרונים, ככה שאני במצב רוח מרומם ליפניים באשר הם
    על צ'אק ג'ונסון הנפלא שהשיר ששמת משום מה הזכיר לי את אוונג'לין של אנג'לס אוף לייט, לאדע מה בדיוק, מעניין אם תצליח להבין מה מצאתי שם
    על סטיב גאן שאיכשהו פספסתי כנראה בסיכום הקודם (או שלא פספסתי ופשוט שכחתי קיומו, פארק בנץ' ששמת נפלא ונשאר אחרון לנגן בסוף הסיכום)
    על ג'וליאן גאס שהשיר ששמת גרם לי לחשוב על גרסא מודרנית למלודי נלסון של גינסבורג ואז שמעתי עוד שיר והבנתי שכנראה אני סתם מבלבל תמוח
    על דני והדרלינים, כי אני חולה gories
    על דה גוד לייף שאין לי מה להגיד חוץ מזה שתתקן את הלינק (!)
    יותר משמח להכניס אותם לתיק העושר המוזיקלי בדרך למסע לשום מקום שלי 🙂
    שנה מעולה (ומאחל לך יותר זמן לכתוב בבלוג) 😉

    • בעניין העיצוב, עזר לי בעניין חבר מבלוג אחר בשם 'אנטנות השמיימה' . ממליץ לך לעבור שם 🙂
      הולך לבדוק מה מצאת שם בג'ונסון שהזכיר לך את אנג'לס אוף לייט….מעניין
      דני והדרלינים פשוט אלבום ענק! בלי להתאמץ זה יוצא ממנו
      תודה ששמת לב ללינק בגוד לייף (תיקנתי!) ושעצרת להקשיב : )
      ואני בדיוק שם לב שגם פירסמת רשימה משלך….יש לנו שם חפיפה אחת עם הקאמבק של טרמינל צ'יזקייק, ומכיר אולי עוד 2-3 אלבומים. נראה מרתק….אעבור על זה בקרוב מאוד !

      • הייתי כבר באנטנות השמיימה אבל תודה 😉
        אני חושב שזה פשוט משהו במבנה של השיר שהזכיר לי ותו לא.. אבל לאדע חח
        מבחינת חפיפה אנחנו חופפים גם עם מונטגומרי, נאדלר, אורניום קלאב, בארדו פונד ובריינבומבס, אם מסתכלים על אלבומים שגם אני מאוד מאוד אהבתי
        אבל ניסיתי לשים זרקור על כל מה שלדעתי היה מעולה+ השנה והתפספס, והאיחוד של הז'יצקייק בערך טואטא (כן ככה רושמים את זה ?) מתח לשטיח
        בכל מקרה מקווה שתמצא אצלי דברים שתאהב, תעדכן כשתגיע לזה, אני אשמח לשמוע 🙂
        לילה טוב

  3. גיליתי עוד אחד שהתפספס לי השנה, ובכלל לא ידעתי שיצא – מונו.
    מתכוונת להתלבש על ד'ה הקס ו-דני והדארלינז. תודה.
    אהבתי את מילות הסיכום.

  4. פינגבק: סיכומי שנה מעניינים ונבחרים 2016 – אנטנות השמיימה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s