My Favorite Vinyl Reissues for 2013

 אחרי הסיכום המפרך של אלבומי שנת 2013
חוזר לעוד סיבוב נוסף וקצר יותר, עם סקירה של ההוצאות המחודשות שאהבתי השנה, והלייבלים שאחראים להם
כמובן שזהו חלק די קטן מ-ים כמעט אינסופי של הוצאות מחודשות
ניסיתי להתמקד באלה שתפסו אותי במיוחד ובהוצאות שרכשתי בעצמי, כך שיהיו גם צילומים בייתים

(בלחיצה על כל אלבום תוכלו לעבור לדף הרשמי של הלייבל עם כל הפרטים על ההוצאה, ממליץ)

Twink – Think Pink (1970)

הדפסה רשמית בשיתוף עם טווינק, מגיעה בעטיפת גייטפולד נפתחת,
חוברת עם המון מידע ותמונות  + גרסת הדיסק (עם 8 בונוסים). הויניל עצמו בצבע ורוד
ואלבומו המיסטי, בפוסט שכתבתי עליו בעבר הלא הרחוק Twink  עוד על
Sunbream Records :הוצאת
Tiptoe On The Highest Hill

Morgen – Morgen (1969)

קלאסיקת פסיכדליה אמריקאית בהנהגתו של סטיב מורגן, שהוציא עם להקתו אלבום אחד ויחיד
זו ההוצאה הרשמית הראשונה והמלאה של האלבום מאז שיצא במקור ב-69
Sunbeam Records :הוצאת
(בתמונה – בחור בעל חזות חשודה אך חביבה, אוחז באלבום)
Of Dreams

The Wizards From Kansas – The Wizards From Kansas (1970)

החבורה הזו מקנזס שיחררה לעולם אלבום מלא יחיד, שילוב יפהפה של פסיכדליה, גיטרות פאזיות, הרמוניות קוליות שמזכירות את הג'פרסון איירפליין וטאץ' אמריקנה גרייטפול דדי
Sunbeam Records :הוצאה רשמית עם בונוסים שלא נכללו באלבום המקורי, לייבל
High Flying Bird

Dino Valente – Dino Valente (1968)

יותר מ-40 שנים חלפו מאז שיצא אלבום הסולו היחידי של דינו וולנטה ועד שראה הוצאה מחודשת ראשונה השנה בלייבל
התקליט מגיע כמו בהוצאתו המקורית, בסאונד מונו ,Tompkins Square
עוד על דינו וולנטה המופלא
Time

Anonymous – Inside The Shadows (1976)

!שוב פעם, להקה שהוציאה אלבום אחד ויחיד, ב-300 עותקים
האלבום הפך לקאלט בקרב חובבי פסיכדליה ובמשך השנים ידע הוצאות לא
Machu Picchu רשמיות, עד שהגיע הלייבל הקטן בעל הטעם הטוב
ובשיתוף עם חברי הלהקה הוציאו את האלבום הנהדר הזה מחדש
בין פולק-רוק לפסיכדליה, עם דגש על כתיבת שירים מאוד ייחודית ושילוב של שירה נשית וגברית
האלבום המלא בבנדקמפ

Dark – Round The Edge  (1972)

Machu Picchu עוד הוצאה של
עוד להקה שהוציאה אלבום אחד, שיצא בהדפסה עצמאית של 50 עותקים! רובם נמכרו לחברים של חברי הלהקה
לא מאוד אחיד ברמה של כתיבת השירים שלו, או שאני קצת בעייתי עם רגעים שנוטים לפרוג-רוק. מה שבטוח, הגיטרות פה עושות את כל האלבום
.עם רגעים אינסטרומנטלים ארוכים וסאונדים רוצחים של פאזז ו-וואה וואה
האלבום המלא בבנדקמפ

Human Expression – Love At A Psychedelic Velocity

.ביטוי אנושי היו להקת גאראג' פסיכדליה מעולה שפעלה תקופה קצרה בין 66'-68'
הם לא הקליטו אף אלבום רשמי, רק סינגלים בודדים
'זו הוצאה ראשונה של אלבום האוסף שמאגד את כל ההקלטות שלהם על ויניל , מגיע ביחד עם  תקליטון 7 אינץ
בניגוד לרושם שמתקבל מהמוזיקה שלהם, מסתבר שחברי הלהקה הצעירים לא היו ממש בעניין של סמים והזיות
Optical Sound

Michael Chapman – Wrecked Again (1971)

 אלבומו הרביעי של גיבור הפולק-רוק האנגלי מייקל צ'פמן
השנה הגיע לסיבוב של 5 הופעות אקוסטיות ביחד עם אהוד בנאי ברחבי הארץ
בהחלט מוכתר אצלי כ'הופעת השנה' ל 2013 . את הכובע יש להוריד בפני חברת נרנג'ה
Light In The Attic :לייבל
Wrecked Again

The Litter – Distortions (1967)

.ללא ספק אחת היציאות הטובות ביותר בז'אנר הגאראג'-רוקנרול, האלבום הראשון של הלהקה המטונפת הזו, שאח"כ ידעה צדדים יותר פסיכדליים
כל שיר פה להיט פאזי רצחני
Sundazed באדיבות הלייבל
שדוגל בהוצאות מחודשות לאלבומי גאראג', סרף, פסיכדליה, קאנטרי, רוקבילי, פולק וכל מה שטוב
Action Woman

Roky Erickson & The Aliens – The Evil One (1980)

הוצאה מושקעת ביותר לאלבום הסולו הראשון של רוקי אריקסון, מי שהנהיג את
The 13th Floor Elevators
.שלושה צדדים, 2 תקליטים, חוברת שמנה , ערפדים, זומבים והרבה רוקנרול
Light In The Attic באדיבות אחד הלייבלים הכי קפדניים ואיכותיים בשנים האחרונות
Night Of The Vampire

Johnny Thunders – Hurt Me (1983)

אלבום הסולו השני והאקוסטי של ת'אנדרס שלא היה זמין יותר מעשור,
Easy Action  הוצאה רשמית (750 עותקים) על ויניל אדום שקוף של הלייבל
Hurt Me

Tronics – What's The Hubub Bub

הטרוניקס, להקת פאנק-רונקנ'רול פגומה ודי חלוצית בגישה ובסאונד שלה, הקליטה משהו כמו 2 וחצי אלבומים בתחילת שנות ה-80. האלבום הזה ברובו אקוסטי וגולמי, שילוב של רוקבילי עם פאנק אנגלי ונסיונות אולפן מוזרים. יותר לאו-פי מלואו פי. יצא ב-81 על קסטה בלבד , וזו הפעם הראשונה שמקבל חידוש בויניל
שיתוף של הלייבלים
Light In The Attic והפצה של  MACHU PICCHU / M'LADY'S
Raw Reggae

The Clean – Vehicle (1990)

אחת הלהקות המעולות שיצאו מניו זלנד, באלבומם השלישי שנחשב לדגל שלהם. מופת של אינדי רוק אלטנרטיבי, גיטרות ג'נאגל ונויז-פופי. יצא מחדש כתקליט כפול ביחד עם אי.פי של הופעה מהטור של האלבום
Flying Nun :לייבל
Draw(in)g To A (W)hole

The Brian Jonestown Massacre – Give It Back (1997)

האלבום השישי של חבורת הטבח של אנטון ניוקומב, יצא בזמן אמת רק על גבי דיסק, בניגוד לשאר האלבומים שלהם שראו אור גם על ויניל
לראשונה בויניל כפול בצבעי כחול או תכלת שמיים , מה שמועדף עליכם
Whoever You Are

Scott Walker – The Collection
1967-1970

קופסא של חמשת האלבומים הראשונים של המוזיקאי/מלחין/כותב שירים/גאון סקוט ווקר, כנראה תזכה בתואר קופסת התקליטים של השנה
ובכלל אחת הקופסאות הכי מושקעות ומרהיבות שראיתי
החל מהסאונד ועד לעיצוב העטיפות והספר שמצורף
ככה עושים קופסא רצינית
Rosemary

Grateful Dead  – Sunshine Daydream (Veneta, Oregon 8/27/72)

לא בדיוק הוצאה מחודשת, אלא הוצאה ראשונה אי פעם לאחת ההופעות הכי מבוקשות ומדוברות בקרב מעריצי הגרייטפול דד
ההופעה עצמה צולמה כסרט תיעודי, והיתה זמינה רק בבוטלגים במשך השנים. המארז המפואר הזה (לימיטד אדישן של 5000 עותקים) מכיל 4 תקליטים, 8 צדדים ובערך 3 שעות של מוזיקה. הסאונד מעולה ונקי מרחשים לא רצויים של הופעות והכימיה של הלהקה בשיאה , עם ביצועים מרהיבים ל
'וכו Dark Star , Playing in the Band, Bird Song
למעריצים בלבד…..?! כנראה
China Cat/Know Your Rider

וזו עוד הזדמנות קטנה להודות לחנויות
והגורמים שעסוקים במלאכת הקודש
תודות לאוזניים השלישיות, בחיפה ות"א
ל'שריטה' בקיבוץ מעברות
ולהפצה של 'קמע' שעושים עבודת קודש ומייבאים חלק די נכבד מהאלבומים שמופיעים כאן, ועוד הרבה יותר

הפוסט הבא, בשנת 2014

Dino Valente – דינו וולנטה במונו

כבר הרבה זמן שאני מתכנן לכתוב כמה מילים על הזמר הידוע (פחות או יותר, כנראה פחות) לשמצה. דינו וולנטה.

מה שקרה והעיר אותי משנתי הוא שהלייבל הנהדר
Tompkins Square
שמתעסק בעיקר עם פולק ובלוז ושלוחות יותר אזוטריות של אותם ז'אנרים, החליט שהגיע הזמן להוציא על גבי תקליט ויניל (הוצאה רשמית ראשונה מאז שיצא ב-1968, בסאונד מונו
את אותו אלבום סולו אחד ויחיד העונה לשם
Dino Valente

אסתכן ואומר שזה אחד מהאלבומים האהובים עלי אי פעם. מאלבומי האסיד פולק (אם אפשר לקטלג אותו שם) הראשונים שרכשתי. אלבום ששמעתי כל כך הרבה פעמים שאני מכיר בו כל רגע ורגע ומלווה אותי מגיל 18.

אז מי הוא דינו וולנטה ?…ולמה הוא צריך לעניין אתכם.

אפשר לומר שאת דריסת הרגל הראשונה והחשובה שלו, עשה וולנטה, כמו רבים אחרים, בניו יורק, במועדוני הפולק הבוהמיים בגריניץ' ווילאג'. ביתם של אמנים כמו Fred Neil , Karen Dalton, Tom Paxton  וגם ההוא שעונה לשם Bob Dylan.

וולנטה, סוג של טרובדור מודרני שהיה נמצא בכל מקום, כותב שירים בחסד ונגן אקוסטית.

רבים מכירים אותו בזכות שירו המפורסם Let's Get Together ,שזכה לביצועים מ Jefferson Airplane  ו The Youngbloods, ונחשב להמנון ההיפים הגדול מכולם. קיץ האהבה וכו'.
לגבי אותו שיר , הביצוע המקורי של וולנטה הוא המוצלח ביותר לדעתי.

גם קארן דלתון המופלאה ביצעה כמה שירים שלו במהלך הקריירה שלה, אחד מהם הוא
Something On My Mind
.שהוקלט לאלבומה השני

אחרי שכבש את הסצנה של החוף המזרחי ואסף קהל אדוק של מעריצים שעקבו אחריו מפאב לפאב, יצא לדרכו לעבר החוף המערבי והשתקע בסן פרנסיסקו, בירת ההיפים והמוזיקה הפסיכדלית של שנות ה-60

לפי דבריו של
Gene Clark
סולן הבירדז בתחילת הדרך ואמן ענק בפני עצמו, הלהקה קיבלה את ההשראה לשם בעקבות סינגל שוולנטה הקליט ב-64 בשם
Birdses.

לבירדז הוא לא הצטרף, אף על פי שחלק בית צף עם David Crosby , אבל בשלהי 1965 כן נכנס לשורות אחת הלהקות הגדולות וייחודיות שיצאו מאותה עיר, Quicksilver Messenger Service. ממש לפני החזרות הראשונות של הלהקה נעצר וולנטה, שאהב להתרועע בציבור, על אחזקת סמים (2 אונקיות חשיש, ליתר דיוק).

לאחר כמעט שנה בכלא (ויש ושמועות שאפילו מכר את הזכויות על Get Together  על מנת שיוכל לממן הגנה משפטית), יצא וולנטה לחופשי ולא עבר זמן רב עד שחתם על חוזה עם Epic  חברת הבת של CBS.

אותו אלבום סולו הופק ע"י Bob Johnston  שעבד בין היתר עם דילן, ג'וני קאש וליאונרד כהן. לטעמי הוא לא הגיע לשיאים כאלה עם אף אמן אחר.
אולי זה קשור לעובדה שוולנטה וקולו הצבעוני, מוביל אותך לאיזה מקום תודעתי חולמני, שהרבה זמרים אחרים אפילו לא מתקרבים לשם.

קשה לי לדמיין מישהו ששומע את האוקרדים של שיר הפתיחה
Time
ולא נסחף מיד עם הגיטרות 12 מיתרים שטופות דיליי שמטפטפות כמו גשם, השירה עם ים הרוורב
Harpsichord ה
.שמגיח בהמשך ותופס מקום מכובד לאורך כל האלבום
ההדגשות וקולות הרקע שיוצרים שטיחי סאונד הזייתיים מאחורה
(מזכיר מעט את מה שיעשה רוי הארפר כמה שנים לאחר מכן באי הבריטי)
והמילים שנצרבות בבהירות

Time slipping away, new dreams born every day"
Suddenly, these dreams are behind you
Ever falling like rain, changing again and again
Is there someone who loves you
We may only be here one time…for all anyone knowsand
"We already share one mind, what more could we ask for

קצת כמו טים באקלי, דינו משתמש בקול שלו כמו בכלי נגינה. משתנה משיר לשיר ונמצא כל הזמן בתנועה.
Children Of The Sun
.הוא דוגמא מוצלחת לכך

.האלבום מלווה במעט תחושות אופטימיות של היפים (לא מהסוג המעוס) ומעטה מלנכולי אפלולי שבוחש מתחת לפני השטח
.כמו שברי זכוכיות שמנסות להתחבר מחדש ובדרך גוררות רצועות של קש שנדבקות אליהן באופן מטריד

וולנטה עם מישל פיליפס מ The Mamas & The Papas

 בחברת התקליטים לא ממש התלהבו מהכיוון ההזייתי מלנכולי אליו כיוון וולנטה, ונקמתם המתוקה והקטנה הייתה לשנות את השם על העטיפה מוולנטי (שהיה שמור המקורי) ל- וולנטה

My Friend

לחובבי וולנטה שצריכים עוד קצת ממנו ולא מסופקים מהאלבום היחיד שהוציא, כדאי לבדוק את אלבום ההקלטות הגנוזות שיצא לפני כמה שנים , עליו כתב יאיר יונה בבלוג שלו וכמובן את האלבומים המאוחרים של Quicksilver Messenger Service , אליהם שב בתחילת שנות ה-70' (על תקן זמר וגיטרה שלישית) באלבום Just For Love המצוין ועד לסוף הקריירה שלהם.

וולנטה משך אותם יותר לכיוונים של פולק-רוק, והלהקה איבדה במובן מסוים את הסאונד המחוספס-פסיכדלי של האלבומים הראשונים, שהתבססו בעיקר על עבודה מלוטשת של 2 גיטרות-באס-תופים וג'אמים ארוכים.

,ולסיום

הנה כמה מילים מפיו של
Matt Valentine
מהמצד
MV & EE
(מומלץ להכיר)
גם הוא, באופן לא מפתיע בכלל, מעריץ את היצירה של וולנטה

"It's a masterpiece . . . the songs, the vibe, the verb, the cojones. A stoned out killer – an LP that I continue to listen to regularly to this day. It was a huge influence on my first solo LP "Space Chanteys" and the production is awe-inspiring, in many ways ground zero for my spectrasound techniques."
M V

האמת, רק האמת ודבר מלבד האמת – על D.R. Hooker

קיץ 2006

מלחמת לבנון השניה

הרחק מביתי בצפון, מהטילים, מתהלך ברחובות ת"א בחיפושים אחרי החנות הקטנה הזו שמתמחה בפסיכדליה, פרוגרסיב ודברים נידחים משנות ה-60 וה-70. "קצת אחרת"  (ז"ל) שמה

זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי להיכל הקודש הזה שהפך לימים לבית השני שלי בתקופת השנתיים וחצי     שחייתי בת"א וגם לאחר מכן, עד אשר החנות נסגרה בשלהי 2012.

 קצת אחרת הייתה נקודת אור קטנה בחשכה של העיר ומפלט בשבילי מכל הצרות שהביאה עלי. להיכנס למקום הזה, לשתות תה ולשבת כמה שעות, ללמוד ולהקשיב למוזיקה שפתחה לי את כל הראש. אורי ב"ש ודב בן גויה היו גורויים אמיתיים, ואני התמדתי להגיע כל כמה ימים ללמוד.

בכל אופן, את הביקור הראשון שלי שם לא אשכח.

בין ים של אלבומים עם עטיפות לא הגיונות ושמות שלא אומרים לי דבר היה שם אלבום אחד שנצנץ לו על אחד    המדפים. עטיפה עם רקע לבן ואיזה בחור עומד על גבעה, נראה כמו שילב של ישו וצ'ארלס מנסון או סתם איזה  היפי שראה את האור אוחז  בגיטרה אקוסטית. מאחוריו מתגלה נוף עירוני בצבעים של שחור ולבן. מעל כל אלה מופיע טייטל האלבום

The Truth

אני מניח שהשילוב של העטיפה ההזויה, שם האלבום והמחיר המאוד יקר שהיה מדובק עליו (119 ש"ח) אם אני זוכר טוב, גרם לי לרצות לשים עליו יד ולבקש לשמוע אותו.

אורי ב"ש, מנהל החנות האגדי, זרק משהו בסגנון של "זה עותק אחרון בחנות, מגיע לעיתים רחוקות, די קשה להשיג, אם יש לך עותק מקורי  בויניל אתה יכול לצאת לפנסיה, יש לו קול מטורף"

 בחיי שהספיק לי רק השיר הפותח את האלבום בשביל לדעת שאני הולך לרכוש את הדבר הזה.

The Sea שפותח את "האמת"  – הכמיהה לים עם שילוב של אפקטים שדופקים את השכל

 

אני חושב שבאותה קניה רכשתי גם את האלבום של Dino Valente ואת האלבום הראשון של Bert Jansch , כך שאת הביקור הראשון שלי שם אני זוכר טוב מאוד.

מסיבות לא ברורות, האלבום הזה של הוקר ישב לי על השולחן ליד המערכת במשך חודש או חודשיים עד שהייתי מוכן לשמוע אותו.

וכשזה קרה הייתי בשוק מהצלילים שיצאו מתוך הספיקרים.

אדון הוקר אמנם נראה כמו היפי גזור אכול אסיד שלא מחובר למציאות, אבל המוזיקה שלו היא מבריקה ויושבת בקטע שלהקות גאראג' לא היו רוצות להגיע אליו

The Thing

הוקר הוציא ב-1972 את The Truth וב-1979 את Armageddon . שני ה – Private Press  הללו נחשבים לאלבומי קאלט בקרב חובבי פסיכדליה ושאר אמנים ביזארים משנות ה-70'. עותקי ויניל מקוריים שלהם יגיעו למאות עד אלפיי דולרים.

חשוב לציין שמהדורת הדיסק שרכשתי כללה את 2 האלבומים "האמת" ו "ארמגדון" ברצף, וככה הייתי מקשיב להם במשך כמה שנים עד ששמתי ידיים על מהדורות ויניל חדשות של כל אחד מהם בנפרד.

Forge Your Own Change   והסולו חצוצרה בסופו, שמעיף את השכל כל פעם מחדש

 

אל תפספסו את "ארמגדון" הוא הוא לא נפל מ"האמת" לרגע, ולפעמים מרגיש שהוא יותר טוב.

פסיכדליה כבדה עם גיטרות פאזז, סולויים שבורים ומזייפים, סינת'ים הזויים שנשמע שקצת הקדימו את זמנם וסאונד שנע בין קטעים מופקים (הכל יחסי) ומעובדים לקטעים עם סאונד גאראג'י מלוכלך.

Kamala – הקטע המופתי בן 9 הדקות מתוך Armageddon

לסיכום, לא בטוח מה עבר על D.R. Hooker, לא תמיד ברור מה הוא רוצה ומה היא האמת, אבל 2 האלבומים האלה הם אהובים עלי מאוד ובטח יכנסו לרשימת  TOP 10 אלבומי הפסיכדליה הגדולים ביותר.