אני לא מעריץ את הביטלס. אני לא פריק של הביטלס. אף פעם לא הייתי. אנחנו ביחסים טובים. יש איזה כמה אלבומים שלהם שאני אוהב ויכול לשמוע פעם ב…
אני מעריץ את ג'ורג' האריסון, רק את ג'ורג'….משהו בו תפס אותי, זה כנראה השילוב של החלק הקטן מהאישיות שלו שמוקרן החוצה עם השירים המדהימים שכתב.
הוא מסוגל להרוס אותי לגמרי רק בעזרת הקול שלו וגיטרה אקוסטית והאמת שאני תמיד אעדיף לשמוע אלבום ביצועיים אקוסטיים שלו ולא אלבום אולפן מופק עמוס עיבודים גרנדיוזיים.
ב-2009, Jim James סולן/גיטריסט הלהקה My Morning Jacket החליט להוציא (בלי יותר מידי רעש ויחסי ציבור, לעומת החומרים של להקת האם) אלבום E.P ובו גרסאות כיסוי לשירים של האריסון.
חשוב לציין, שלגעת בחומרים של האריסון מבחינתי זה כמו לגעת במקדש. כדאי לעשות את זה בזהירות מרובה והרבה חשש, אם בכלל.
איך שראיתי את העטיפה הלבנה של האלבום עם הכיתוב Yim Yames (עיוות מכוון של שמו המקורי) והטייטל Tribute To שלא מסגיר אפילו במה מדובר, נרגעתי מיד.
ידעתי שאין סיכוי שהוא יאכזב.
Jim James , סולן אדיר שכמותו, נכנס לאולפן ב-2001 (השנה בה נפטר האריסון) עם גיטרה אקוסטית ,מלא ריוורב על השירה ועוד קצת קולות רקע שלו עצמו, ומקליט 6 שירים של האריסון. שירים מקריירת הסולו שלו ושירים שכתב לביטלס.
יש הרגשה שלא היו כמעט טייקים נוספים ושהסשן עצמו היה קצר. פשוט לשפוך את השירים לתוך האולפן. וזה עובד. זה מחמיא לשירים ולא מתיימר. הוא מצליח להגיש אותם בעדינות ועם המון רגש חסר שליטה.
זה ממש לא אלבום רק למעריצי ביטלס/האריסון כבדים או למעריצים של My Morning Jacket מה גם, שסביר להניח שהם שמעו על האי.פי הזה (ואם לא, אז זה בהחלט הזמן).
פשוט אלבום קטן ומעולה שכדאי להכיר. Long, Long, Long
Ten To Butter Blood Voodoo 