ראיון עם יורמה קאוקונן

יורמה קאוקונן הוא גיבור בשבילי. אחראי לגיטרות הפסיכדליות והפאזזים הכל כך אהובים של הג'פרסון איירפליין שלקחו חלק גדול בעיצוב הסאונד של סאן פרנסיסקו בשנות ה-60', ובאיזשהו מובן גם חלק בעיצוב הילדות שלי והגישה לגיטרה.

 יורמה הוא כותב שירים בחסד וזמר מעולה ולא עבר זמן רב עד שהתאהבתי גם באלבומי הסולו שלו ובקריירה של הוט טונה. אני מוצא שם כל כך הרבה עומק ומגוון. מהבלוז האקוסטי והבלוז החשמלי המנסר של הוט טונה לשירי הקאנטרי-פולק האקוסטיים שלו. הוא לוקח אותי בכל שיר למקום אחר.

חשוב לי גם לציין את השיר האלוהי Genesis מתוך אלבום הסולו האהוב עליי Quah

לא חשבתי שייצא לי אי פעם לראיין גיבור ילדות, והאמת היא שאני לא עיתונאי מוזיקה ולא כתב רשמי באף מקום. הלכתי (לטלפון) לדבר איתו בתור מעריץ לקראת ההופעות האקוסטיות שלו בדצמבר 2012 בארץ.

 חשוב לציין – הראיון הופיע לראשונה כפוסט אורח בתחילת חודש דצמבר 2012 בבלוג הנהדר של יאיר יונה Small Town Romance , תודה על האירוח

http://he.smalltownromanceblog.com/?p=3102

ותודה אדירה לערן אריאלי מחברת Naranjah שנתן לי את ההזדמנות והכבוד

היי, יורמה?

"כן, מה שלומך? תשמע, אני פה בחווה בדיוק מוציא את הכלבים, אנחנו על איזו גבעה גדולה, תן לי רק דקה אכנס הביתה."

בטח, קח את הזמן….

"אוקי מעולה, נעים לפגוש אותך"

האמת שהתראינו בפעם הקודמת שבקרת פה עם "הוט טונה", אני מבין שאתה חוזר לביקור נוסף…

"כן, וואו…עברו כמעט שנתיים מאז. אנחנו בהחלט חוזרים."

אני חייב ללכת טיפה אחורה ולשאול אותך על האינטראקציה הראשונה שלך עם גיטרה.

"ובכן, לאבי הייתה את המזכירה ההיא, בערך ב-1954 או 55' והיא הייתה מפורטו ריקו. היא ובעלה היו מגיעים לבית שלנו המון ומנגנים מוזיקה פורטוריקנית על גיטרה קלאסית. אני חושב שהתאהבתי בגיטרה כמעט יותר מהמוזיקה עצמה. כשסוף סוף קניתי גיטרה משלי התחלתי לנגן שירי בלו גראס ושירי רוקנ'רול פשוטים. אבל אף פעם לא ממש חשבתי על עצמי כגיטריסט, רק רציתי לשיר שירים."

אז מתי בערך התחלת לחשוב על עצמך גם כגיטריסט?

"אני חושב שהתחלתי לחשוב על עצמי כגיטריסט וזמר כששמעתי לראשונה את באדי הולי, הייתי נער באותו זמן והמוזיקה הזו הייתה כל כך רלוונטית וגם פשוטה לביצוע. בערך באותה התקופה של צ'אק בארי, אבל לחומרים שלו לא ממש התחברתי אף פעם."

אנחנו מדברים על גיטרה חשמלית או שהתחלת כנגן אקוסטית?   

"התחלתי על גיטרה אקוסטית למרות שכל החבר'ה מסביב ניגנו בחשמלית. ניגנתי בלהקה עם Jack Cassidy (הבסיסט של ג'פרסון איירפליין והוט טונה) ב-1958. שם כבר אחזתי בגיטרה חשמלית אבל בשבילי זו הייתה פשוט אקוסטית מוגברת."

וככותב שירים?                                                

"השיר הראשון שכתבתי היה קטע אינסטרומנטלי שהקלטנו לג'פרסון איירפליין בשם Embryonic Journey , כתבתי אותו ב62' או 63'. לא ממש חשבתי על עצמי ככותב שירים, אבל כשהאיירפלין רק התחילו כולם רצו לכתוב שירים משלהם. וכמובן שהיו לנו כותבי שירים נהדרים בלהקה. היה לנו את פול (קנטנר), גרייס (סליק) ומרטי (בלין) והם תמיד עודדו אותי לכתוב שירים. אחד הדברים הכי טובים בג'פרסון היה שאם כתבתי שיר אחד או שניים,לא משנה, תמיד יכולתי להכניס אותם לתקליט. זו הייתה ההתחלה שלי ככותב שירים."

אלו מוזיקאים היוו השפעה חשובה עבורך ככתוב שירים?

"ג'וני קאש, חשוב מאוד. באדי הולי כאמור, ובוב דילן ללא ספק."

אני חייב לשאול אותך גם על המוזיקאי Fred Neil…

"לחלוטין, פרד ניל….פול קנטנר היה מעריץ מושבע שלו וכך בעצם נחשפתי אליו. זמן לא רב לפני שהוא נפטר יצא לי לפגוש אותו בפלורידה, אכלנו ארוחת בוקר ביחד. פרד ניל, עוד כותב שירים נהדר, ללא ספק!"

הזכרת מקודם את Embryonic Journey  הקטע האקוסטי מהאלבום Surrealistic Pillow, זה מעניין, כי בג'פרסון היית בתפקיד החשמלית הראשית, ורוב האלבום מבוסס חשמליות, איך זה התגלגל בעצם?

"מצחיק ממש איך שדברים התפתחו, הגיטרה האקוסטית בזמנו הייתה דבר כה מרתק, בעיקר סגנון ה  Finger-Picking , פשוט יכולת לעשות הכל בעצמך בלי שבעצם שתהיה לך להקה. כמובן שבהמשך כשהאיירפליין התגלגלה, אפשר לומר שמה שאימצתי היה יותר סגנון סולו, מה שנקרא lead guitar  על מנת שאוכל לנגן עם להקה.

למוזיקה שלך יש שתי פנים, את הצד האקוסטי, פולקי בלוזי ומצד שני את הרונקרול החשמלי. כשאתה ניגש לכתוב שיר, באיזה שלב אתה מבין אם הוא יהיה חשמלי או אקוסטי, מאיפה אתה מקבל את הווייב של איך השיר ישמע?

"אני חושב שבד"כ גם אם השיר הופך להיות חשמלי אני נוטה לכתוב על האקוסטית רק כי זה קל יותר ונגיש לחבר את זה. אני בדרך כלל מתחיל עם הקצב או הריף, או משהו כזה, וכשהשיר גמור,רק אז אני אקבע לאן הוא ילך. לפעמים זה ברור שזה שיר חשמלי. למשל באלבום האחרון של הוט טונה Steady As She Goes , השיר Mourning Interapted, היה ברור שהוא הולך להיות שיר חשמלי למרות שנכתב על האקוסטית. גם כשאני כותב מילים יותר נוח לי כשיש לי אקוסטית לצדי ולא חשמלית."

יש איזו גיטרה מסוימת שהיא קרובה ללבך יותר מהאחרות?

"אתה יודע, זה השתנה במשך השנים, לאורך המון זמן הגיטרה הקרובה ביותר ללבי הייתה Gibson G-50 שקניתי ב'-59. עם ג'פרסון והוט טונה ניגנתי גם עם Fender Stratocaster אבל זה אף פעם לא היה הקטע שלי. הגיטרה החשמלית של ג'פרסון הייתה בעיקר Gibson ES 345. כיום הגיטרה האקוסטית שלי היא Martin M-30. חברת מרטין יצרה מודל שהוא Jorma Signature, אפשר להגיד שממש התאהבתי בדגם הזה ונכון להיום זו הגיטרה המועדפת עלי.

מאיפה אתה שואב השראה בימים אלה? איזו מוזיקה מלווה אותך?

"אני מניח שכשהזמן עובר אתה מקשיב לדברים שונים, כמובן תמיד יש משהו שמדגדג אותך יותר. במובנים מסוימים אני נוטה לאהוב מוזיקה יותר פולקית, פחות מקשיב לרוקנ'רול. מאוד אוהב מוזיקת קאנטרי אמיתית, לא קאנטרי רוק. לאחרונה אני מקשיב הרבה לצמד מוזיקאים אירי בשם Karan Casey & John Doyle שהוציאו לפני שנתיים אלבום בשם "Exiles Return" שמתעסק במהגרים והדור השני של ההגירה האמריקאית,זה נושא מאוד חשוב לי. חוצמזה אני מקשיב לבלו גראס כל הזמן."

לגבי היחסים שלך עם ג'ק קסידי, כשזה מגיע ליצירה מוזיקלית משותפת, איך זה בדיוק עובד? אתם גם כותבים ביחד?

"ג'ק הוא החבר הכי וותיק שלי. ניגנו יחד בלהקות עוד מ-58'. אנחנו מאוד אוהבים לנגן אחד עם השני אבל למעשה מוזיקה לא כתבנו ביחד עד התקליט האחרון של הוט טונה. אבל אתה יודע, עם ג'ק זה כמו לשים זוג נעליים נוחות, אנחנו מרגישים טוב ותמיד הולכים למקומות נהדרים."

ומה עם איזה פרויקט חדש באופק?

"בשנה הקרובה אני כנראה הולך להקליט אלבום סולו או אלבום של הוט טונה. אני חושב שזה יהיה אלבום של הוט טונה. עוד לא דיברתי על זה עם ג'ק אבל אני מנחש שנשב בקרוב ונתחיל לכתוב לקראת תקליט חדש שיצא בשנה הבאה."

מי שראה אותך לפני שנתיים עם הוט טונה, וגם אלה שלא, אנחנו הולכים לקבל מופע שונה הפעם?

"בהחלט. אני הולך להגיע עם Barry Mitterhoff שמנגן איתי גם בהוט טונה, הוא נגן מנדולינה ועוד כמה כלים אחרים. מה שאנשים הולכים לשמוע זה פחות או יותר רטרוספקטיבה של 50 השנים האחרונות. נעשה שירים ישנים שלי ושל הוט טונה, בארי ואני נעשה כמה שירים חדשים ביחד, ננסה לתת לאנשים פיסה מכל דבר. זו תהיה הופעה אקוסטית ואני חושב שממש תאהבו את זה."

המון תודה לך על הראיון! ועל המוזיקה וההשראה שמלווים אותי. כבוד גדול בשבילי. 

"תודה לך ידידי, מקווה שיצא לנו להיפגש פנים אל פנים כשאגיע."