!המלאכים השחורים מגיעים לארץ
.מדובר באחת משגרירות הניאו-פסיכדליה המוצלחות ומוערכות שפועלות בעשור האחרון.
אותו ז'אנר (או תת ז'אנר) שהתחיל לצוץ כבר איפשהו בסוף שנות ה-70 , תחילת שנות ה-80, (להקות בריטיות כמו ה
או למשל הסצנה המחתרתית שהתפתחה בשנות ה-80' באל. איי המכונה Soft Boys ,Spacemen 3
.מקבל עם השנים יותר הכרה ואהדה (The Paisley Underground,
ההשפעה של התרבות והסצנה הפסיכדלית של הסיקסטיז מהדהדת בלי הפסקה, ואפשר לשמוע את זה גם אצל להקות שלא מזוהות לגמרי עם הז'אנר הזה, לפעמים רק במוטיבים מסויימים של להקות אינדי-משהו, להקות גאראג'-פאנק חדשות וגם אלה שעושים שוגייז וכו
בשנים האחרונות צצות יותר ויותר להקות שעושות פסיכדליה על שלל גווניה, אחת הלהקות
היותר מוערכות ומוצלחות מהאזור הזה היא
שיצאו מאוסטין, טקסס The Black Angels
Austin Psych Fest שם נערך כבר כמה שנים טובות פסטיבל הדגל של הפסיכדליה
.וכמובן שהאנ'גלס פקדו אותו לא מעט פעמים
את שמם, אגב, הם השאילו מהשיר שנמצא באלבום הבכורה של הוולווט אנדרגראונד
The Black Angel's Death Song
והדמות שמופיע בסמל הלהקה היא לא אחרת מאשר הזמרת ניקו
מה שבעיקר עושה לי את זה בלהקה הזו, הוא השילוב בין הסאונד גיטרות הטריפי, המהפנט, לעיתים מאוד רפיטטיבי, לבין הקול של הסולן שהוא די נגיש וגבוה ואפילו קצת תלוש מהאווירה של המוזיקה. איכשהו זה ממש עובד
האנג'לס עובדים על הנוסחה של לשמור על איפוק לאורך זמן ואז לפוצץ את זה בשנייה. אנשים שהיו בהופעות שלהם אומרים שזה מתפרץ מהם ברמות שעולות בהרבה על אלבומי האולפן שלהם
The Sniper At The Gates Of Heaven – Live
לגבי העטיפות של אלבומי האנג'לס שהם בפני עצמם טריפ לא קטן, אני זוכר שההיתקלות הראשונה שלי איתם הייתה דרך העטיפה של אלבומם השני
. Directions To See A Ghost ,שיצא ב-2008
לראות דבר כזה שמוציא לך את העיניים ולרצות להקשיב לו מיד
(2006) Passover אח"כ חזרתי אחורה, לאלבום הבכורה שלהם
.אין הרבה שינויים מוזיקליים בין האלבום הראשון לשני (וגם השלישי) שלהם. אבל זה לא משהו שייחסתי לו חשיבות
אם אתם אוהבים לצלול בתוך ריפים של גיטרות פאז שמגוללות סוג של מנטרה חוזרת אחרת בכל שיר, הגעתם למקום הנכון
ב 2008 האנג'לס שימשו גם כלהקת הליווי של אחד מגיבורי הגאראג' הפסיכדלי
הידוע גם כמנהיגה של להקת הקאלט ,Roky Erickson
. The 13th Floor Elevators
שללא ספק השפיעו קשה על הסאונד שלהם ושל המון להקות אחרות
אותו טור של אריקסון והאנג'לס תועד לסרט דוקו מוזיקלי שכדאי מאוד לראות
Indigo Meadow השנה האנג'לס הוציאו את אלבום האולפן הרביעי שלהם
, שגם מסמן סוג של תפנית קטנה ויחידה. בעצם הוא האלבום הכי נגיש שלהם לטעמי, בקטע טוב בהחלט. קצת פחות פסיכדלי ומסומם מהקודמים. וכשאני אומר קצת, אני מתכוון, רק קצת. הרגשתי שהשירים יותר מגוונים ושהם קצת יצאו מהתבנית המזוהה איתם
עכשיו אפשר לחזור להתחלה
החבר'ה האלה מגיעים לכאן, עשור מאז שהתחילו לפעול, להופעה אחת בבארבי
זה יקרה בתחילת דצמבר , יום שני, ה-2.12.13
(על ההפקה אחראים חברת נרנג'ה המופלאים (שהביאו בין השאר את יו לה טנגו, בריאן ג'ונסטאון מאסאקר, דניאל ג'ונסטון, מייקל צ'פמן, קאלקסיקו
נשמע לי כמו דרך מצויינת לחתום את שנת 2013, עם צלילים פסיכדליים וגיטרות נוטפות ורועשות
הנה לכם קישור לאיוונט של ההופעה, שם תוכלו למצוא עוד מידע ואפילו כרטיס
Ten To Butter Blood Voodoo 