Daniel Johnston
מגרש לי את החרדות בעזרת רוחות רפאים פרי השטן אשר התיישבו במרתפי מוחו,
בלי ציוד הקלטה ראוי, בלי לכוון את הגיטרה יותר מידי.
דופק בדלת של השליטה בעצמך. דופק מלוכלך. שובר אותה. דופק בעדינות. רוצה לצאת החוצה אבל מפחד.
דופק שלא ישמעו בכלל.
לא מצאתי שום מישור כשיצאתי למסע בתוך העולם המוזיקלי-נפשי שלו.
Everyone, and friends and family
Saying, "Hey! Get a job!"
"Why do you only do that only?
Why are you so odd?
We don't really like what you do.
We don't think anyone ever will.
It's a problem that you have,
And this problem's made you ill."
מתוך השיר The Story Of An Artist
בין תהום לפסגה.
זה לא עניין של נעים.
זה לא נעים אבל זה מרגיש כל כך טוב.
אם זה מרגיש כל כך טוב זה בטח תוצר לוואי מעוות של השירים שלו.
דניאל ג'ונסטון מנסה לגרש את השדים שלקחו לו את האהבה…
דניאל ג'ונסטון מנסה להשלים עם קיומם….
דניאל ג'ונסטון לוקח את מה שיש לי שם בפנים לנסיעה ברכבת הרים מצוירת, שמחה, מיואשת ומוטרפת, מעלה את זה גבוה ואז במהירות מרסק הכל למטה.
עד היום הוציא ג'ונסטון בסביבות ה-20 אלבומים.
אתמקד ב-3 אהובים עלי במיוחד, אחד מכל עשור.
שלושה עשורים/שלושה אלבומים מתוך חייו של דניאל ג'ונסטון
The What Of Whom" – 1982"
תחילת הדרך, אלבום שלישי מתוך עשרת אלבומיו הראשונים שהוקלטו כולם עם ציוד הקלטה ביתי ויצאו בהוצאות פרטיות על גבי קסטות. הסאונד הביתי החשוף והצורם לעיתים. השירים הקטנים שמחברים בזהירות בין אור לחושך. כואב ומפחיד לשמוע את הקול הילדותי של ג'ונסטון בשיר כמו Why, Without You
והכאב לא נעצר שם
וגם לא הפחד
1990 – 1990
אלבום מספר 11 של ג'ונסטון והראשון שהוקלט באולפן רשמי בניו-יורק ואף יצא בחברת תקליטים גדולה. לא תמיד מרגיש שלם בתור אלבום, כנראה בגלל שהוא נע בין ביצועים חדשים לשירים ישנים, ביצועים בלייב, ושירים שנכתבו במיוחד לאלבום. כך או כך, האלבום הזה מסמל תפנית בקריירה המוזיקלית וגם בחיים של ג'ונסטון מפני שבאותה תקופה החריף מאוד מצבו הנפשי. חוץ מזה, השיר שאי אפשר להתווכח עליו, שנכתב ביחד עם Jad Fair, מופיע באותו אלבום והוא פוגע בכל שמיעה מחדש.
Some Things Last Long Time
"Fear Yourself" – 2004
אלבום מס' 15, מהמרתף הדל בבית הוריו עד לרגע בו נוצר החיבור, שנשמע כה טבעי, עם המוזיקאי/מפיק ואשף המלנכוליה המופלא מארק לינקוס הידוע בכינוי Sparklehorse ז"ל. ג'ונסטון מוציא את מה שנשמע כאלבום הכי מופק, עשיר ומגוון בכל הקריירה שלו. בין שירי להקה מבוססי גיטרות לרגעים אינטימיים וסוחטי לב. ושיר אחד שלא עוזב אותי…..Wish
"אזכור נוסף לאותו אלבום נמצא בפוסט "טרילוגיית הפחד
ג'ונסטון הוא מסוג האמנים שמחייבים אותך להתלוות אליו למסע. נשאבתי לתוך העולם שלו, למרות שזה מפחיד אותי. הוא משקף לי המון צדדים שאני נאלץ או לא נאלץ להתמודד איתם בעצמי. להקשיב לו זה בעצם סוג של התחייבות, אני לא באמת יכול לעזוב.
ג'ונסטון יגיע להופעה אחת בבארבי ב-28 למאי
.למרות שזה מפחיד אותי, אני לא באמת יכול לחמוק מללכת לראות מופיע.
אני לא זוכר שבאמת פחדתי אי פעם מהופעה כלשהי, כמו שאני פוחד עכשיו ללכת לראות אותו בבארבי.
אני כל כך שמח שהוא מגיע לארץ וכל כך חרד מזה באותו הזמן
אבל אין לי באמת ברירה, אני חייב להיות שם
Ten To Butter Blood Voodoo 