Albums of 2015

דברי הפתיחה,
קודם כל, יש קישור לאלבומים המלאים או לשירים מסויימים בלחיצה על שם האמן/אלבום.
דבר נוסף, יש כמה אלבומים שלא כתבתי עליהם, זה ממש לא אומר שהם פחות ראויים או חשובים מבחינתי מאחרים ברשימה. מקווה שתסלחו לי ושתגיעו גם אליהם…אל תרגישו מחויבות, ז"א, תרגישו מחויבות…
מקווה שתהנו

Bardo Pond – Is There A Heaven
Label: Fire Records

בארדו פונד בחלק השלישי והאחרון בסדרת אלבומי המחווה שלהם. כמו בחלקים הקודמים גם כאן יש 2 אנטרפטציות ארוכות לשיר של להקת רוק ועוד אחד של אמן פרי-ג'אז
הפעם הם עושים מחוות לרוקסי מיוזיק ואלברט איילר
וההופעה של הלהקה בארץ היתה אחת החוויות העוצמתיות וחשובות שקרו לי השנה

MV & EE – Alpine Frequency
label: Feeding Tube Records

הצמד מאט ואלנטיין ואריקה אלדר חוזרים באלבום מספר (אין סיכוי באמת לעקוב מאחר והם מוציאים בכל שנה כמות לא נתפסת של ריליסים רשמיים ולא רשמיים) . אמריקנה פסיכדלית ספייסית, גיטרות אקוסטיות לצד חשמליות עקומות ופדאל-סטיל, אלבום מאוד מסומם ומאוד נעים

Kinski – 7 (or 8)
Label: Kill Rock Star

Shannon and the Clams – Gone by the Dawn
Label: Hardly Art

Shana Cleveland & The Sandcastles – Oh Man, Cover the Ground
Label: Suicide Squeeze

שיינה קליבלנד הקליטה את אלבום הסולו הראשון שלה לפני כמה שנים, אבל רק השנה ראה אור דרך לייבל בצורה מסודרת. הבחורה הזו גם גיטריסטית מצוינת וגם זמרת מצוינת עם גוון קול שמזכיר מעט את בת' אורטון. שירים פולקיים שנתקעים בראש ותקפידי גיטרה לא שגרתיים

Tree – Two
Label: Mono-Ton

את רוב השירים באלבום החדש של טרי כבר שמעתי בהופעות לפני שהוא יצא, ובכל זאת הרביעייה הפסיכדלית המהפנטת מעמק חפר עדין הצליחה להפתיע אותי עם אלבום מגוון ושלם שהשירים בו גדלים עלי בכל שמיעה. ועם כמה שהם להקה של הופעות וחשמל , דווקא השיר היותר אקוסטי באלבום הוא זה שתפס אותי קצת יותר מהשאר
Travel Light

Six Organs Of Admittance – Hexadic II
Label: Drag city

 שיצא בתחילת השנה Hexadic החלק השני לאלבום
הפעם בטקסטורות אקוסטיות. למידע נוסף חכו שיופיע האלבום הראשון בהמשך הפוסט

Bill Fay – Who Is The Sender ?
Label: Dead Oceans

James Elkington & Nathan Salsburg – Ambsace
Label: Paradise of Bachelors

 פולק פינגר-פיקינג אנסטורמנטלי מצוין ששואב גם מהאמריקנה והבלוז וגם מפולקיסטים בריטיים. 2 גיטרות אקוסטיות שמשתלבות במדויק אחת עם השנייה

Buck Biloxi and the Fucks – Streets Of Rage
Label: Hoazc Records

אלבום שני לבאק בילוקסי והפאקס, גאראז'פאנק ראמונזי
שירים קצרים מתוסכלים וזועמים וממכרים

Eleventh Dream Day – Works For Tomorrow
Label: Thrill Jockey

Fuzz – II
Label: In The Red

עוד מאותו "כמה אנחנו חולים על בלאק סאבאת? חולים רצח" , אוהבי טיי סגל וסטונר רוק יעשו כאן חיים

The King Khan & The BBQ Show – Bad News Boys
Label: In The Red

 מסעותיהם של אריש קאהן ומארק סולטן ברחבי הגלקסיה נמשכים, עם הלהיטים 'בודד שוב' , 'נשק את האגרוף של אחותי' ו 'שילשולים זדיינו מכאן'. קלאסיקה לנוער

Obnox – Know America / Wiglet
Label: ever/never records

לרוב אני יודע מה מגרה או מרגיש לי נכון כשאני מחפש לשמוע דברים חדשים, ודי מהר יכול לקבוע אם מצאתי אלבום שיהיה לי מעניין להמשיך לנסות להקשיב לו , גם אם בשמיעה ראשונה הוא עוד לא נקלט. כך שלעיתים רחוקות אני באמת מפתיע את עצמי. אז הפעם אולי ההפתעה היא לא רחוקה אלף שנות אור ממה שכן עושה לי את זה (ז'א, לא תמצאו פה רגאיי, טכנו או פאוור מטאל) אבל כן משהו שסביר להניח הייתי מפספס….אם לא הייתי מכיר את האיש הזה מכמה דברים אחרים שעשה לפני כן. Obnox הוא השם במה של Lamont Thomas. מתופף קשוח בהרכבי גאראז' פאנק ורוקנרול מעולים ולא מאוד מוכרים כמו The Bassholes ו- This Moment In Black History וזה על קצה המזלג. האיש המרתק הזה הוציא כמה אלבומי סולו מתחילת העשור, אבל רק לאחרונה הגעתי להקשיב ל 2 מתוך 3 אלבומים שיצאו לו השנה.

ומה אומר לכם….? זה אחד הדברים הכי מעולים ומקוריים ששמעתי. במקרה החד פעמי הזה אני אתייחס ל- 2 האלבומים ביחד כי ככה הכרתי אותם ויצא לי לשמוע אותם במקביל ושניהם מצויינים ושונים. השיר שפותח את האלבום 'הכר את אמריקה' נשמע כמו איזה אואטטייק של Outkast
לפחות לאוזניי המאותגרות היפ-הופ. ומשם האלבום לוקח לערבוביה של סול עם אסתטיקה של היפ הופ, גיטרות וזיעה של גאראז' פאנק ואפילו פסיכדליה. הקול של תומאס נע בין מחוספס וסליזי לנעים וגוספלי. אפשר ממש לשמוע כמה שהוא טעון בחומרים שאותם הוא שר באלבום השני Wiglet
מקבלים תערובת קצת שונה ואפשר לומר שזה אלבום הרבה יותר גאראז'י ומכסח עם סאונד דחוס וגיטרות פאז.
Obnox, שווה לבדוק.

Wiglet

 

Know America

 

BIG|BRAVE – Au De La
Label: Southern Lord

,סאות'רן לורד, הלייבל שאוהב להתעסק עם דברים ממש כבדים מאיזורי הדרון-אקספרימנטל מטאל עשה הפעם מחטף ללייבל המונטריאולי Constellation (לא באמת, אבל ככה זה נשמע) מתחת לאפם הם גנבו את הטריו המשונה הזה, שהופק ע'י איש גודספיד, אפרים מינוק. השירים הם לא ממש שירים, יותר כמו מבנים מופשטים מבוססי דרונים נויזיים של גיטרות, תופים כבדים וזמרת שמקריאה מגילות באנגלית שנשמעת כמו ניב קדמוני. חובבי פוסט-רוק ונויז רוק אקספרמנטלי יבלו כאן

Rocket From The Tombs – Black Record
Label: Fire Records

דיוויד תומאס וקרייג בל מהרכב הפרוטו-פאנק טיל מתוך קברים ושאר נגנים שחלקם משתפים פעולה עם תומאס בגלגול הנוכחי של Pere Ubu ברוקנרול קליבלנדי מעורער ואחוז דיבוק ויש אפילו קאברים לסוניקס ול- דד בויז
Strychnine

Alex Chilton – Ocean Club '77
Label: Norton Records

האיש שחיי לא היו חיים בלעדיו, בהקלטות שראו אור לראשונה השנה. הופעת להקה של אלכס צ'ילטון בניו-יורק 1977, עם סט שכולל שירים של ביג סטאר, סולו וגם כמה קאברים.
הסאונד טוב מאוד (ביחס לחומרי לייב אחרים שיצאו בשנים האחרונות לצ'ילטון/ביג סטאר)
כשהאיש הזה מנגן ושר, הלב שלי לא עומד בזה

Noa Babayof – Blue Bound
Self Release

שבע שנים עברו מהאלבום הראשון של נועה לאלבום החדש הציפייה היתה ארוכה אך משתלמת. השירים כאן מקבלים תפנית די חדה מהאווירה המאוד פולקית וקודרת של האלבום ההוא. רובם עובדו ללהקה שלמה וצובעים את האלבום בתחושה יותר מלאת חיים, גם אם חלק מהטקסטים עצמם לא כאלה. שימו לב לשיר הנושא Blue Bound עם הלחן הכל כך מצוין שלוקח למקום די שונה משאר השירים של נועה עם התפקידים של הפסנתר, הקונטרה-באס והגיטרה לצד שירי הלהקה יש גם כמה הבלחות פולקיות כמו From A Window To A Wall שנכתב עוד בתקופת האלבום הראשון בפילדלפיה וגם מחזיר אותי למלנכוליה של אותו אלבום

Eternal Tapestry – Wild Strawberries
Label: Thrill Jockey

אחת מלהקות הפסיכדליה האהובות עלי מהשנים האחרונות. לא נעים לומר, אבל החבורה הזו מפורטלנד, אורגון משאירה אבק ללא מעט להקות אחרות ששוחות באותם איזורים מוזיקליים. באלבום החדש הם נסחפו מאוד עם האורך של הקטעים אפילו ביחס לעצמם, מה שעלול להפוך את השמיעה למעט מייגעת. מצד שני, הג'אמים שלהם כל כך טריפיים וסוחפים שייתכן ולא תצליחו לעצור. מעבר לעבודת גיטרות שזורקת לחוף המערבי יש כאן גם אלמנטים של קראוט וספייס רוק וקטעים אמביינטים טריפיים. מוזיקה פסיכדלית דלוקס זה כאן

Destruction Unit – Negative Feedback Resistor
Label: Sacred Bones Records

יחידת השמדה בנו לעצמם לאט ובבטיחות מעמד של אחת הלהקות הכי רועשות וחורכות תודעה שיצאו מארה'ב. הסאונד גיטרות הדחוס והעמוס והנויזי ניכר גם באלבום החדש שלהם, שהוא מצוין אבל נדמה שכדי לחוות ממש את הלהקה הזו עד הסוף צריך לתפוס הופעה שלהם. עוד לא הייתי באחת כזו אבל זו התחושה

Dan Melchior's Broke Revue – Lords Of The Manor
Label: In The Red

דן מלכיאור הוא אחד המוזיקאים הכי פורים ומגוונים ועסוקים שיש על הפלנטה. איש שנוגע בלי מאמץ בגאראז', רוקנרול, בלוז, פולק סינגר-סונגרייטרי , מוזיקה מופשטת ונסיונית ומה שבא לו
Broke Reveu אחד מרילסים שהוציא השנה הוא אלבום 'איחוד' של להקת הגאראז' הוותיקה שלו
רק שבמקום עוד מאותם שירים מאוד אופיינים להם, החליטו החבורה ללכת על אלבום שבמרכזו עומדת הגיטרות הנהדרת של מלכיאור, עם סולואים ארוכים ופסיכדליים כשלהקה מחזיקה גרובים רפיטטיביים פוסט-פאנקיים של באס וסינת'ים. אלבום רוצח

Title Fight – Hyperview
Label: Anti-

We're Loud: 90s Cassette Punk Unknowns
Label: Slovenly Recordings

אוסף של 33 קטעי גאראז' פאנק סיקסטיזי מה-90' ועוד כמה הבלחות של פאוור-פופ. כל השירים יצאו באופן עצמאי בין השנים 93-99 ע'י להקות שהיו קיימות-לא קיימות
מה עוד אפשר להוסיף…? זה טוב כמה שהדבר הזה רע

Heroin In Tahiti – Sun and Violence
Label: Boring Machines

אולי לא חזרתי אליו כמו שהייתי רוצה, אבל בכל שמיעה האלבום הזה השאיר אותי עם לסת שמוטה. הירואין בטהיטי הם צמד מוזיקאים איטלקיים שניסו להכניס את כל מה שהם הושפעו ממנו לתוך יצירה אחת. וזה ממש עבד להם. הכיוון הכללי הוא מוזיקה פסיכדלית מאוד צבעונית ומגוונת. אבל אם לרדת יותר לעומק אפשר למצוא כאן אווירה פסקולית של מערבוני ספגטי, גיטרות טוואנג פסיכדליות, קטעי דרון אפלים, סימפולים מסויטים, סולמות ים תיכוניים ובאזארים הומי אדם

Deaf Wish – Pain
Label: Sub Pop

אלבום רביעי של הרביעייה ממלבורן, אוסטרליה, והראשון שקיבל הפצה בינלאומית בלייבל אמריקאי גדול. מאוד מושפעים מסוניק יות' ועם זאת הצליחו לייצר אלבום נויז רוק אגרסיבי. גם האורך שלו (חצי שעה) עובד לטובתם וגרם לי לחזור אליו די הרבה

J.C Satàn – J.C Satàn
Label: Animal Factory/Born Bad Records

Cosmic Psychos – Cum The Raw Prawn
Label: Desperate Records

הקוסמיק פסיכוטיים , להקת הקאלט האוסטרלית (ש-מאדהאני אהבו מאוד) נמצאים בסביבה כמעט 40 שנה. מההרכב המקורי נשאר רק רוס נייט, הסולן/בסיסט ומייסד הלהקה. הם לא באו להשתנות או לשנות, רק לתת את אותו רוקנרול פאבים מטונף שהם יודעים לתת. אלבום פאזי שנוצר ע'י שיכורים שחיים ומתים רוקנרול

The Coneheads – L.P.1. aka "14 Years Old High School PC-Fascist Hype Lords Rip Off Devo For The Sake Of Extorting $$$ from Helpless Impressionable Midwestern Internet Peoplepunks L.P"
Label: Erste Theke Tontraeger

אז כנראה שזה בשבילכם Devo אם אהבתם את שם האלבום ואתם אוהבים את

 

Wizzz! French Psychorama Vol. 3 
Label: Born Bad Records

החלק השלישי בסדרת האוספים של הלייבל בורן באד שמתרכזת בעיקר בפסיכדליה (וביט, גאראז' ומוזיקאים פופיים שהלכו לכיוונים קצת שונים) שיצאה בצרפת בין 1966-70
מדובר בסינגלים שנבחרו בקפידה , חלקם מאוד קשה למצוא במקומות אחרים. האלבום הזה הוא כיף טהור

Chuck Johnson – Blood Moon Boulder
Label: Scissor Tail Records

מי שמחובר מעט לעולם הפולק האנסטרומנטלי אולי כבר שמע את השם צ'אק ג'ונסון. לטעמי אחד הגדולים ביותר בז'אנר וכזה שמנגן עם המון צניעות וטונה רגש וסאונד שלא ייאמן
האלבום השלישי שלו הוא אלבום הפינגר-פיקינג/סלייד האקוסטי המרשים ביותר ששמעתי מזה הרבה זמן. לקראת סופו הוא גם מפתיע עם רגעים של דרון וגיטרה חשמלית/פדאל סטיל. מאוד מומלץ

Six Organs Of Admittance – Hexadic 
Label: Drag City

Hexadic הוציא השנה את ,Six Organs Of Admittance בן צ'סני , האיש מאחורי
אלבום די שונה בדיסקוגרפיה העשירה שלו , כזה שאפילו מעריצים מושבעים לא מיד אמצו אותו לחיקם. מדובר במסע ספייסי-נויזי-נסיוני ולא מאוד קל לצליחה. ברובו הגדול אנסטרומנטלי, מלבד 2 רגעים בודדים בהם אפשר לשמוע את צ'סני שר/ממלמל ברקע עם אקפט משונה על הקול
הגיטרה שלו נותנת את עיקר הטון, כשמצטרפים אליה גם באס ותופים פרי-ג'אזים שבורים
אחד מאלבומים הנויז-רוק (עם דגש על נויז) המשובחים של השנה, למרות שהוא לא מתפרס רק על השטח הזה, יש בו גם השפעות חזקות של קראוטרוק
הגיטרה של צ'סני טבולה היטב בתוך ים של פאז והנגינה מזכירה אפילו את ה'משיכות' גיטרה של רוברט פריפ, רק באופן קיצוני ומופרע יותר. הקטעים נשמעים חצי מאולתרים ומתבססים על רעיון שצ'סני פיתח שקשור במערכת 'המלצות' שמבוססת על קלפים
לא אכנס לזה כאן…אבל יש באתר שלו המון מידע והדגמות בנוגע למערכת ולספר שהוציא שנמכר ביחד עם הקלפים

Godspeed You! Black Emperor – Asunder, Sweet and Other Distress
Label: Constellation Records

גודספיד באלבום החדש שלהם מביאים יצירה אחת שלמה  ב 4 חלקים כשבין החלק הראשון המרהיב לחלק האחרון הם נסחפים לאזורים מופשטים של דרון ורעש לבן עם התפתחויות איטיות ומנימליסטיות. מודה שבשמיעות הראשונות נורא התאכזבתי שהם החליטו למלא חצי מהאלבום בסאונדים האלו אבל זה גדל עלי עם כל שמיעה וכרגע אני מסוגל להרגיש שמדובר ביצירה שלמה
מעבר לזה, הצלחתי גם להגשים חלום של כמה שנים טובות ולתפוס אותם השנה בהופעה בטור האירופאי של האלבום. הם היו מעבר לכל הציפיות שלי (שגם ככה היו מאוד גבוהות) ונתנו הופעה עוצמתית במיוחד

Metz – II
Label: Sub Pop

הפאוור-טריו הקנדי באלבום שני של כיסוחים ללא מנוחה וללא רחם וגם השם לא ירחם

 

Don Howland – Life Is A Nightmare
Label: 12XU

Gibson Bros דון הוואלנד , האיש שעושה חייל כבר 30 שנה עם להקות הקאלט
ועוד לא מעט להקות ( Obnox שהוזכרו גם קודם בפוסט על ) Bassholes  ולאחר מכן עם
על התפר של גאראז'-בלוז ורוקבילי, מוציא השנה אלבום סולו שני שמורכב מחומרים שהוקלטו בין 2011 ל 2015. תחת מעטה של סאונד לו-פיי מרתפי, גיטרות פאזיות מלוכלות ומקלדת מקולקלת מסתתר קולו המיואש של האוולנד שמצליח לפגוע בי גם מבלי שאצליח להבין לגמרי בבירור את כל המילים. החיים הם סיוט, זהו שם האלבום, ואם זה לא מספיק עגמומי, יש עוד כמה שמות לשירים שיכריעו לגבי כמות הדיכאון שמתפרצת מהאלבום הזה. דאונר אפל ומרגש שלא מציע הרבה נחת או שפיות אבל אלו החיים, והחיים הם גם סיוט. וסיוט שכזה אני רוצה לשמוע שוב ושוב

Vexx – Give and Take (E.P)
Label: Katorga Works

הרביעיית פאנק רוק המדהימה הזו מאולימפיה, וושינגטון הוציאו השנה את האי.פי 7" הזה שנחרש אצלי בכמויות לא הגיוניות. הכתיבת שירים כאן קלאסה והתקפידי גיטרה רוצחים ונסחפים מעבר לציפיות. הזמרת שלהם מהאמוציונליות ששמעתי, נותנת עבודה, ולא מרחמת. אמנם רק 4 שירים יש כאן, אבל כל שיר מלמיליאן ואפשר לומר שהאי.פי הזה מתעלה בהרבה על אלבום הבכורה שלהם משנה שעברה. (מיני) אלבום רוצח

Built To Spill – Untethered Moon
Label: Warner Bros. Records

כתבתי ומחקתי וכתבתי ומחקתי שוב, ולא ממש הצלחתי לתאר למה אני כל כך אוהב את האלבום הזה ואיך קרה שחרשתי אותו המון (בעיקר בנסיעות לעבודה). אני לא נמנה עם מעריציה הכבדים של הלהקה שחיכו בחוסר מנוחה לאלבום החדש (ועברו לפחות 5 שנים מהקודם) כך שהייתי די מופתע כשהוא יצא, בלי המון ציפיות. אני עדין לא בטוח מה כל כך טוב בו. הלהקה התרחבה עם השנים מטריו ל 3 גיטריסטים, באס תופים כך שיש יותר נפח ועוצמה בשירים. העבודת גיטרות של דאג מראש וחבריו מרהיבה ונראה שבעיקר כתיבת השירים היא ההסבר לקסם של האלבום. בילט טו ספיל באלבום מאוד פאוור-פופי גדוש בגיטרות

Protomartyr – The Agent Intellect
Label: Hardly Art

שני אלבומי פוסט-פאנק חדרו באסרטיביות לראש הרשימה שלי. בעולם תקין הייתי מכריז על שניהם כאלבומי השנה שלי (+עוד 2-3 שנמצאים לפניהם), אבל המציאות מתסכלת וסבוכה והאלבום השלישי של פרוטומרטיר ייאלץ להסתפק במקום מכובד לצדו של אלבום השנה שלי
החבורה מדטרויט כיכבו כאן בסיכום שנה שעברה עם האלבום הקודם והמושלם שלהם שהיה הפתעת השנה מבחינתי. מאז הלהקה קיבלה יותר הד ויצאה לטורים יותר ארוכים ויש תחושה שלא מעט שמו לב לדבר הטוב הזה שמתרחש. ג'ו קייסי בעיניי ואוזניי הוא אחד הכותבים היותר מצוינים שפועלים כרגע. הקול המתאמץ מאוד מבחינה מוזיקלית אבל כל כך לא מתאמץ באופן שבו יורה את המילים נותן משקל כבד לכל מה שיוצא לו מהפה. מה שעוד נפלא בפרוטומרטיר , זו העובדה שהם בקלות יכלו להשמע כמו להקה שנמצאת שם ברקע כדי לתת במה לסולן, אבל הם נשמעים כל כך טוב ביחד. הבאס והתופים עובדים כיחידה אחת שבוחשת מלמטה והגיטרות לפעמים שומרות על קו מנימליסטי וכשצריך הם נכנסות ושוטפות בסאונד דוקר
Why Does It Shake? , Boyce and Boice , Clandestine Time שירים אהובים

Institute – Catharsis
Label: Sacred Bones Records

אלבום השנה והפתעת השנה שלי. הגעתי אליהם במקרה בתחילת השנה כששמעתי 2 אי.פים שהם שחררו ב 2014 ונורא התלהבתי. אחרי כמה חודשים ראיתי שהם הולכים להוציא אלבום בכורה
Sacred Bones שלם בלייבל המוערך
הם רביעייה של גיטרה,באס, תופים וסולן שמגיעים מסצנת הפאנק באוסטין, טקסס Institute
רק שמה שהם עושים הוא לא בדיוק פאנק נטו, וגם לא ממש הארדקור. אם לא הייתי יודע מאיפה הם מגיעים הייתי חושב שהם בכלל בריטיים. ההשפעות של אנרכו ופוסט-פאנק בריטי ומארק א. סמית' הם חזקות אבל לא יגרמו ללהקה הזו להישמע כמו חיקוי. הסאונד שלהם אורגני לחלוטין ולא עובד דרך שום פילטרים. הבאס פה דומיננטי מאוד ולרוב אפילו נותן את הטון יותר מהגיטרה. השירים מכוסחים ולא בנויים בצורה ממש קונבנציונלית, את הסולן שלהם קצת קשה לתאר במלים וגם לרוב קשה להבין את כל מה שהוא משחרר מהפה, ממליץ לצפות ביטיוב בהופעה כדי להבין באיזה תופעה נהדרת מדובר

עוד דבר לפני סיום

השנה יצאו כמה סינגלים בודדים מתוך אלבום בכורה עתידי של ההרכב "אורסולה שוורץ" (חיים רחמני וטליק קורן אדיר). אני מצפה מאוד לשמוע את האלבום המלא לכשייצא, וכרגע בוער בי לתת כבוד לשיר 'מבוקש' שהיה הרגע הכי מרגש ששמעתי בעברית השנה. הטקסט של אדמיאל קוסמן נפלא ומקבל כאן לחן שגורם לו להיתקע בתוך הראש. מעבר לזה, גם מבחינת ההפקה ועבודת הגיטרה נעשתה כאן עבודה מרהיבה ומקורית. אני יכול רק לקוות שהשיר המושלם הזה יגיע לכמה שיותר אנשים

הגענו לסוף
אם יש אלבומים שעשו לכם את השנה ממש אשמח לשמוע עליהם בתגובות
תודה שקראתם